לפני 8 שנים. 6 בנובמבר 2016 בשעה 2:00
היום אזרתי אומץ... זהו זה אמרתי לעצמי.
תמיד נרתעתי מלשיר בפני אנשים.
אפילו שאישתי אמרה לי שאני שר יפה
אפילו שהילדים המקסימים שלי אמרו לי שאני שר יפה
אפילו שכששרתי ואבי נשען לאחור בספה והאזין כשחיוך מעטר את פניו
אפילו שהלכתי לאולפן מיקצועי ואמרו לי שיש לי קול טוב
כשזה הגיע לאנשים שאני לא מכיר, לא העזתי לעלות לבמה ולשיר.
אבל סוף סוף זה נגמר!
עודד, חבר ישן. קרא לי היום לקפה, ככה הוא קרא לזה :)
הוא יודע שאני לא שותה ולא מעשן... ילד טוב כזה. וכנראה שאם היה מספר לי לאן הוא קורא לי, גם לא הייתי חושב ללכת.
אז הסכמתי.
כשהגעתי אליו הוא כבר היה אחרי מקלחת. "נקח את הרכב שלך" אמר, ובלי יותר מידי דיבורים הכניס את המיקסר והרמקולים לבגאז'.
"צריך לעבור דרך חבר שלי בדרך לשם" הגניב ונכנס למושב לידי.
לאן הולכים, שאלתי.
הוא חייך. "אל תדאג. למקום טוב"
נסענו.
עצרנו כמה רחובות ליד והעמסנו את חבר שלו. "הבאתי כמה מיקרופונים שווים" הוסיף החבר.
מה אתה מתכנן ? שאלתי אותו
"שום דבר" ענה וחייך
"יער בן שמן, סע"
הגענו, עודד מכוון... הגענו די עמוק למיקום שנראה פופולרי.
"תעצור" עודד אמר. יש פה קהל טוב.
היו שם קבוצה של 20 נשים בשנות ה-30 בערך, שחגגו יומולדת לצלילי רדיו מקרטע. ועוד כמה קבוצות קטנות של 4 5 אנשים שישבו ועשו פיקניק.
ירדנו מהרכב והתמקמנו.
"שאר החבר'ה צריכים להגיע בקרוב" הוסיף עודד.
אילו חבר'ה? שאלתי
"הקלידן והגיטריסט... " אמר וצחק...
אנחנו הולכים לשיר לקהל היפה הזה שכאן.
אתה הולך לשיר... אמרתי.
כשהבנות ראו את המיקסר והרמקולים, הן הריעו בשמחה... הולך להיות כאן שמח.
שמנו קריוקי. עודד התחיל לשיר... יש לו קול יפה
"אפשר שירים בהזמנה?" שאלו הבנות
עודד התקרב אליהן ואמר: "ברור. אבל אתן רואות את הבחור הזה?! לבנאדם הזה יש קול סוף, לא פחות טוב מאייל וזוהר. ואתן יודעות מה מצחיק?! הוא בחור ביישן. יש לו פחד קהל"
הבנות חייכו והסתכלו עלי.
אני הסתובבתי לאחור כולי אדום ממבוכה.
"עכשיו תשכנעו אותו לשיר לכם" ביקש עודד מהבנות.
כמו מקהלה הן החלו לצעוק את השם שלי. אין סיכוי אמרתי להן... הן התקרבו והקיפו אותי מכל עבר.. שיר!שיר! שיר!
נכנעתי. לקחתי מיקרופון ביד... מההתרגשות התייבש לי הגרון לא יצא לי קול בבית הראשון.... עודד הביא לי מים, תפס לי את הראש והסתכל לי בעיניים. "תשתחרר"
התחלתי לשיר מהבית השני... שקט השתרר
המשכתי, ניסיתי להשתחרר אבל ההתרגשות הקפיאה לי את כל השרירים בגוף.
"איזה קול" שמעתי את אחת הבנות.
"הוא שר מדהים", מישהו צעק מרחוק.
נפתחתי :)
השרירים השתחררו, כל הגוף חשמל...
המשכתי לשיר עוד כמה שירים אחרי... והתגובות לא איחרו להגיע.
הקלידן והגיטריסט הגיעו אחרי כמה שירים והפכו אותי לזמר הפייבוריט שלהם באותו היום.
היום סוף סוף אזרתי אומץ :)
תודות לעודד ✌
