לפני שנתיים. 12 באפריל 2022 בשעה 10:26
יש לי מתנחלים מבוצרים על הגגות במוח.
כשמגיע רגע ההתנתקות, הם מבינים שהקרב אבוד, הם בכל זאת רציונאלים, אבל עדיין מרגישים צורך להתנגד ולנסות להעביר את התחשוה שלהם שזה נכון שהם יהיו שם, שהם פה למטרות טובות.
החיילים מנסים לפנות אותם.
שני הצדדים לא באמת אויבים, כל אחד מביע עמדה, כל אחד מושך לכיוון הנגדי.
אין להם ברירה אלא להראות התנגדות, לזרוק אבנים קטנות , קצת שמן על הסולמות כדי להקשות, קצת מנסים לדבר אל הלב וההיגיון של החיילים.
לא משהו אלים מדי, בעיקר כדי להביע עמדה.
ככל שעובר הזמן , המתנחלים מתרככים, הם יודעים שבסוף הם יתפנו, הם לא טפשים, אז הם מראים רק ארומה של התנגדות ולאט לאט הם נוזלים למטה מהגגות ומתפנים.
אבל יש להם תחושה שהם לא התפנו ללא מאבק ותוך כדי שהם העבירו את המסר.....
ואז אני מצליח לשחרר אותה מראש.