סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בואי ואזיין אותך אהובתי

כותב עלי, עלינו ועליהם.
לפני 5 שנים. 27 ביוני 2019 בשעה 13:41

חלק שני

 

חלק שלישי:

נכנסת הביתה שיכורה, מתוסכלת, לגמור את יודעת שתגמרי הלילה, רק לא בטוחה איך. את הדלת השארת פתוחה, משכנעת את עצמך שזה רק לרגע ותכף תחזרי לנעול. מתפשטת בדרך לחדר, מכבה אורות ונשארת בתחתון וחזייה שחורים, משאירה אור קטן ונשכבת על הבטן. ידיים מלטפות מתניים, ישבנים, מרטיבות שפתיים, אצבעות זזות על דגדגן. 

- היכולת לגמור מהר ושטחי מפתה אותך. לא פעם, אני עם חברים שיכור יודע שאת בבית לבדך עם אחד הצעצועים שקניתי לך מאוננת וגומרת את עצמך, משתחררת מהעול. או שאולי שולחת לי הודעה מפתה, ״מחכה לך על ארבע״, ערב שלם ואז צריכה להמתין עוד עם הזין שלי אצלך בגרון. 

 

 

דלת נפתחת ונסגרת. את פוחדת, מפסיקה לגעת בעצמך, מחסירה פעימה, מריחה את הצייד נכנס לטריטוריה שלך. לא מעיזה להסתכל אחורה, לחוצה, לא יודעת אם לשנות תנוחה או לא, קפואה. ממתינה. צעדים שקטים של גבר שפגשת לא מזמן בדרך אלייך. מקשיבה לנשימות בכניסה לחדר, ומרגישה איך פנים הירכיים שלך רטובות עוד. 

- פעם שאלתי וענית שכן, אונס היא פנטזיה שלך. אני זוכר שביקשת ממני לקרוא בכלוב את זאת שתכננה לעצמה אונס בחדר מדרגות. ובכלוב אני מצאתי מקום מחבק לתאר על האקט המכני והמנצל הזה, איך שאני חוסם לך את הפה, מסכך לך את החור, נכנס ומותח אותו על הזין שלי, דופק וגונח אותך . 

 

חלק רביעי

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י