Once Upon A Dream

נחתה עלי הבנה חשובה היום - אני קודם כל מחפשת מערכת יחסים, אחר-כך את הבדס"מ. לדעתי זה גם משהו שאפשר ללמוד ביחד.

הסיבה העיקרית שאני נמשכת לשם זה כי איכשהו רוב רובם של הגברים בחיי לא היו דומיננטים מספיק (דאדי אישיוז בצד), תמיד אני זאת שקובעת לאן הולכים, מה עושים, אני התומכת והחזקה - בין אם אלו בניזוג או סתם חברים. ואני מחפשת גבר שייתן לי סופסוף קונטרה.

מישהו שידע להיות קשוח כשצריך, שלא יפחד ממני. אני מאוד חזקה ועצמאית כ-ל הזמן, ומערכת יחסים לדעתי זה המקום שבו אני יכולה להתפרק בלי לפחד שהצד השני לא יעמוד בזה.

אז לא, אני כנראה לא שפחה קלאסית של "תחבוט בי, השתמש בי", אני עדיין רוצה שייתיחסו אלי כאל אישה בוגרת - אבל מידי פעם יש ילדה קטנה בתוכי שמתה לצאת החוצה.

עוד גיליתי, שאם אני לא ממש בתוך הרגע, ממש קשה לי להיכנס למיינד כנוע - משהו מאוד עמוק ובסיסי בי שומר על העצמאות שלו עד שהצד השני "מרוויח" את השליטה בי. אולי בגלל זה הצלחתי להגיע לשם רק עם שני גברים, וגם זה רק כשנפגשנו ממש.

(דווקא יותר נכנעתי לאחד שהיה פחות אלים, "הרג אותי ברכות" כמו שאומרים).

*שוב מציינת שאין לי שום טענות כלפי אף אחד בקהילה עם העדפות כאלו ואחרות ואני לא כאן לשפוט או לבייש - רק המחשבות שלי במילים שלי, לא מסונן ובלי כוונה לפגוע.

בהמשך לפוסט הראשון,
כמו שאני לא כלבה/זונה/שפחה אני גם לא מאמי/מתוקה/ילדונת/חתלתולה של אף אחד, לפחות לא כרגע.
מבאס אותי שהחוויה שלי פה עד כה היא כמו טינדר רק פי אלף יותר מחפיץ, כי באווירה של בדסמ הכל הרבה יותר פתוח וישר רצים לסקס.
לא, אני לא אתן לכם את הטלפון שלי אחרי הודעה וחצי, לא אני לא מחכה רק לך שליט שמהלל את עצמו בפרופיל כאילו אתה מינימום מתנת המלאכים למין הנשי, ולא אלוהים ישמור אני לא שרלילה שתקפוץ על כל גבר ששולח לה הודעה בסגנון "היי, מה קורה?".
תוציאו את הראש שלכם מהתחת, סעמק.

אני חושבת שאני מתחילה להבין שאני מחפשת את השליטה המנטלית הרבה יותר מאשר שליטה מינית/פיזית.
ממש לא דחוף לי להסתובב עם באטפלאג מנצנץ או שיקשרו לי את הידיים, כמו שיתנו לי חוקים ומשימות.
אני חושבת שסקס יכול להיות כלי בחינוך, אבל הוא לא חייב.
בשבילי סקס ואורגזמות זה דווקא משהו כל כך יציב ובטוח, שאם יקחו לי אותם או יציבו אותם על תנאי אני אוותר מאוד מהר.
גם האלמנט של הפומביות משונה בעיני, מה אני לומדת מלאונן באוטובוס או במשרד? איפה השליטה מועילה לי שם?
נורא קל לי להיות מסופקת מינית, אני לא צריכה שוטים וקשירות כדי להנות מסקס. לעומת זאת, אני כן צריכה גבר חזק שידע להעמיד אותי במקום כשצריך, שידע שסקס זה לא הדבר החשוב בשליטה והכי חשוב, שידע ששליטה לא אמורה להיות שווה פחד, כאב או השפלה.

הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני חושבת על שליטה - זה ביטחון.

אולי זו מחשבה נאיבית, של מישהי שלא באמת התנסתה עדיין - אבל עם שני הגברים שאיתם חוויתי סוג כל שהוא של שליטה(אחד הרבה יותר קיצוני מהשני), תמיד הרגשתי כמו בובה על חוטים, אבל בצורה הכי טובה שיש.

המוח שלי היה נקי, לא הייתי צריכה לחשוב מה לעשות, מה לומר, הכל נקבע בשבילי מראש. אולי זו גם הסיבה שאיתם נהנתי יותר מאשר עם כל גבר אחר, אולי בגלל זה גם היה לי כל כך קל להתאהב בהם.

אני כל-כך חזקה ביומיום שלי, בשביל עצמי ובשביל כל השאר - אני מרגישה כמו שמש של יקום שאם רק לרגע אכבה הכל ישאב לתוך חור שחור.

מצד שני, כשאני קוראת ומבינה את הסטטוס קוו שיש ביחס לנשלטות, משהו בי נחמץ - אני לא רוצה להיות כלבה/שפחה/זונה - אני רוצה גבר חזק שישא אותי על כפיים. שיזכיר לי את כל הטוב שבי שאני תמיד לא רואה.

זה מה שמושך אותי מאוד ל-DDLG, מערכת יחסים שהמהות שלה היא שיפור עצמי של הנשלטת - שליטה הרבה יותר מנטלית מפיזית. מעדיפה שיעמידו אותי בפינה, שלא יתנו לי לגמור, מאשר שיסטרו לי. אני שונאת כאב, שונאת כל דבר שהוא לא נעים ורך ומלטף.

"Be my friend
Hold me, wrap me up
Unfold me
I am small and needy
Warm me up
And breathe me"

*כמובן שאני לא שופטת אנשים שכאב והשפלה הם המבצר שלהם - אני לחלוטין מכבדת כל אדם וכל בחירה, אלו פשוט המחשבות שלי בנושא.

באהבה,

רגדול.