|
|
|
תהיה חומר בידי
אעשה בך כרצוני
אלוש ואמעך , אצור צורה חדשה
אערבב ואצבע
אציב בשמש, אשקה ואאכיל
אפצע ואחבוש,
אכה ואלטף
אוהב ואשנא...
אשפיל וארומם
אתן לך להוביל כשלא אדע את הדרך
ואתן לך להשתרך אחרי בשביל בטוח
תן לי יד בטוחה ויציבה
קח את ידי, אחוז בה ברכות
קרב את פיך אל פי
לא תדע אם לנשיקה תקרבו או לנשיכה.
היה לי כחומר, ביד יוצר,
אפרוש עליך סכנה ובטחון.
אני אוהבת אותך, נשלט שלי, לעיתים שולט ותמיד חבר
כבר התרגלנו אחד לשני, הרגל שטומן בחובו מן רוגע מסויים.
כשאתה יודע מתי אני זקוקה לך כחבר, רק לדבר ולהביט אחד בעיני השני. ואיך אני יודעת מתי ללטף אותך ולהיות רכה. וכשאתה קורא את המבט הזועף שלי כשאתה מגזים . כשאנחנו יודעים מה משמח ומה מעציב, ושאותם הדברים משמחים או מעציבים את שנינו. ההרגל הזה , כבר מוכיח לי כמה אנחנו חלקים משלימים ...
לפעמים מרוב אושר בא לי לצעוק, לפעמים פשוט נקוות לי דמעות בעיניים .
ואני אוהבת, גם אם לפעמים מרוחקת, גם אם לפעמים גועשת בדממה, אוהבת כל כולי,את כל כולך.
אלוהי , שלא ייגמר לעולם.
ביום גשום וקודר פגשתי אותך, ציויתי עליך להמתין לי מחוץ לרכב על אף גשם הזלעפות, נתתי לך לחכות לי, הבטת בי בעיני התכלת וחיוך מבוייש שבקושי נכבש, באותו הרגע סער בי משהו, באותה השניה כבר אהבתי אותך. עם הג'ל בקוצים שנרטב וזלג על המצח, הופך לדביק ואין לך במה לנקות...
אנחנו מגיעים לבית קפה אופנתי, אך שומם יחסית כי יום שבת והשעה 09:00 בבוקר. אני מסתכלת עליך גומע את הקפה ההפוך ואוכל עוגת שוקולד מלוחה ונראית כמו ילד שקיבל מתנה...
חצי שנה כבר ביחד , עליות ומורדות , שיאים של התרוממות וגם שיאים של שפל , תמיד מתוך אהבה, באהבה , מרוב אהבה.
איך כשאנחנו יחד אתה מסתובב זקוף וגאה כמו טווס, ואיך אני רק רוצה לכבול אותך יותר , להצמיד ולשייך שייראו , שיידעו, שירגישו. שקרמיט של שס"ק, ושס"ק של קרמיט.
אוהבת , מעליך , ושלך - רק שלך.
אני.
