בטון חשוף.

אני מרגישה אותך פיזית.
העין שלי קופצת,הדופק שלי גבוה.
לחץ הדם שלי נמוך, הבטן כואבת.
לא נכנס לי אוויר ואני שוכחת איך לנשום.
הגוף רועד מקור,ברגליים יש פריחה.
מעל הפה יש פצע והלכה לי השמחה.

אני מרגישה אותך בנפש.
לא מצליחה לישון,לא מרוכזת.
מוצאת עצמי בוהה ואין שום הכוונה.
המח שלי חושב בלי הפסקה,
מה אפשר לעשות,איך,לאן ולמה.

האם אתה ישן? האם אתה בוכה?
יש לך עם מי לדבר,או שגם אתה רק בוהה?

הגוף שלי כואב,הנפש כבויה.
הלב חסר אותך.

וגם עם כל זה שעובר עלי,
כל מה שחשוב זה איך אתה..