עם דמעות בעיניים, וחיוך על השפתיים...
ועכשיו כשכבר קיבלתי זאת, שוכבת עירומה במיטה עם דמעות בעיניים. עירומה פיזית, עירומה נפשית.
ידעתי שזה יגיע.. מאז אותו ערב ברכב...
כמו שאמרת, ראיתי את הריחוק,שמתי לב שאתה לא איתי ב100%.
איך אני יודעת שאתה באמת חשוב לי?
כשאתה אומר לי את כל מה שיושב לך על הלב, והדמעות אצלי יורדות. מזל שהיה חושך.
זה מרגיש קצת כמו פרידה מבן זוג, הכאב והחרדה שמגיעים בעקבות זה..
אבל חשוב לי שתדע שזה בסדר. אני באמת מבינה ובאמת מקבלת את זה באהבה הכי גדולה.
כמו שאמרתי לך, טוב לי שטוב לך.
אני רואה את השינוי אצלך,אצל אשתך,ואת הביחד שלכם שהפך להרבה יותר טוב.
וזה עושה לי טוב בלב.
כשסיימת לדבר ביקשת את תגובתי, וכמו שאתה כבר יודע אני לא טובה בלדבר, יותר בלכתוב. אז סליחה שלא הגבתי, אני עושה את זה עכשיו. האמת שגם לא רציתי להתחיל לבכות עוד יותר.
תודה לך על הכל, ומי יודע מתי דרכנו תצטלב שוב.. העיקר להיות מאושרים (:
ולכל האדונים, אני לא מחפשת אדון חדש. נכון אני כבר לא שלו, אבל עכשיו אני שלי.
