לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 23:32
1:31 בלילה...התקף חרדה קטן שוכן בי עכשיו..
שולח גיצים קטנים,מקשה על הנשימה שלי,מקשה על השינה, מזכיר לי את קיומו.
יצאתי מהבית של חברה, שהיא בעצם אחות קטנה,אפרוח שלי, וכשנכנסתי לאוטו נפל על הגג איזה בלוט כנראה מאחד העצים של ה"חנייה" מול השער שלהם.
והרי הטריגר להתקפי החרדה שלי זה קולות נפץ או בומים גדולים. בכל התקף חרדה אני נזכרת מחדש כמה הנפש והגוף מחוברים. הקושי לנשום, הגוף שרוצה לרוקן את עצמו, הפחד,הדימיון וההזיות.
ההתקף הגדול האחרון קרה לי בבוליביה כמעט לפני שנה, בטיול המדהים שעשיתי וחלף כל כך מהר.
לא אוהבת את החרדה הזו.
ברגעים כאלה אני רוצה להתכרבל, רוצה מישהו שיאסוף את כל העירום שלי אליו, יחבק וינשק. ברגעים כאלה תמיד אני נשברת, כל פעם מחדש,מהלבד..
