צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בטון חשוף.

Speak only when you feel that your words are better than your silence
לפני 6 שנים. 24 במאי 2018 בשעה 21:38

מעניין מה היית חושב לו הייתה מראה מולי על המיטה באותם רגעים.

ברגעים האלה שבו הזין שלך שיפד אותי כל כך חזק שזה כאב לי בבטן, ברגעים האלה שנעצת אותי בדוגי כשיד אחת מושכת את השיער בחוזקה והיד השנייה מורידה לי סטירות משני צידי הפנים. 

מעניין מה היית חושב אם היית רואה את המבט שלי בשנייה שעברה מהרגע שקיבלתי 2 סטירות רצופות על דופן האוזן, דרך הצפצוף הנוראי שהשתלט עלי, ועד שראיתי שחור לגמרי והחזקתי את עצמי לא להתעלף.

מעניין מה היה עובר לך בראש אם היית רואה איך נפערו לי העיניים באותם רגעים, וברגעים שדאגת להזכיר לי שאני סהכ רכוש, אבל הרכוש שלך.

אתמול הכל היה בשבילך.

הזין הקשה שלך שמשפד אותי כשאני על הגב,ידיי ורגליי נעולות תחתיך,אתה יורק עלי פעם אחר פעם וממלא את הפרצוף שלי בנוזלים שלך. הכאב שיש לי מצטבר,ומנקודה קטנה הופך לגלגל ענק עד שאני לא יכולה לעמוד בזה יותר,מתחילה לבכות ומבקשת שתעצור.

כל הצלפה עם הקיין שנשבר חלקית, עד הרגע שהוא נשבר עלי לזרדים זרדים. כל ספירה שלי אליך, כל שריפה שבוערת בגוף, כמו כוויה טריה בתנור רותח. מה שלאחר מכן התברר לי שהיה דם שיצא לי מפלחי הישבן החוצה לעולם. כמה שמחת שסוף סוף! התחת שלי הועיל בטובו להסתמן.

והרגע הכי טוב? הרגע שבו התפרקתי בבכי,כמעט הרבה כמו שרציתי,בתוך החיבוק החם,הנעים והשקט שלך.

תודה.

 

 

זה המקום שלי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י