לפני 6 שנים. 28 במאי 2018 בשעה 8:22
כל כמה זמן אני נזכרת בשיחה שהייתה לי עם חבר טוב,סליחה,מישהו שחשבתי שהוא חבר טוב.
שיחה שהייתה לנו על אהבה,על ביחד ולחוד,על הלבד וכל הטוב שמגיע ממנו. לטענתו.
כל כמה זמן אני נכנסת לקרוא את מה שכתבתי 5 דקות אחרי שנגמרה השיחה.
וכל כמה זמן אני מקווה שיגיע מישהו,מתישהו,ויוכיח לי שאין צורך לקרוא את זה יותר.
חבקי את הלבד.
שימי את כל האשליות בצד.
תשליכי את הרצונות שלך.
למה שאת חושבת שהכי חשוב,
אין באמת משמעות.
חבקי את הלבד.
זרקי את האגו לפח.
המחשבה שלך על חיים טובים יותר,
הכל שקר ואכזבה.
זה לא באמת קיים.
חבקי את הלבד.
הם יפגעו בך,
הם יזרקו אותך, יזרקו עלייך.
פתחי את הלב שלך,
הפעם ללבד.
חבקי אותו, חבקי חזק,
שלא יברח.
בסוף תהפכו חברים הכי טובים.
את והלבד.
לא רוצה להיות חברה של הלבד.