לפני 5 שנים. 25 ביוני 2018 בשעה 10:07
יש מין תחושה כזו שתמיד כשטוב,או שמרגיש טוב,יגיעו דברים שיגרמו לטוב הזה להתערער,בשנייה,בלי להתאמץ אפילו..
פתאום אנשים מהעבר מתחילים לצוץ כמו פטריות. מערערים אותי,מזיקים,מועילים,שום דבר כבר לא ברור..
שיחת טלפון אחת,קצרה,שנאמר בה עולם ומלואו.. מצליחה לשמוט מתחתי את הקרקע שהייתה יציבה,אפילו לכמה רגעים...
הרגש שלי הוא המלך. הוא לא מתייחס להיגיון,למוח,לנכון או לא נכון. הוא הולך בדרך שלו,ולא אכפת לו משום דבר אחר. כמו שולט חי בסרט.
הפעם אנסה להתנגד לו,הפעם אשתדל שלא לתת לו את הניצחון הזה. שיבין,הרגש,שהוא אומנם שולט,אבל אני המלכה.
ההיגיון חייב לנצח.