*ליל סילבסטר 2010. ילדונת בת 16.
ניצלתי את העובדה שאחי נסע למרכז עם אשתו,חברתו דאז, ונסעתי עם חברה לישון אצל ידיד שלי ולחגוג יחד בתל אביב.
הגענו,התקבלנו בביתו לראשונה בברכה,התמקמנו והתיישבנו עם המשפחה שלו לארוחת שישי. מאיזשהי סיבה לא ברורה,כמעט ולא נגעתי באוכל. הבטן שלי הייתה די ריקה.
אחרי התארגנות זריזה החלטנו שיושבים קצת לשתות לפני שיוצאים. כיאה לילדה המטומטמת שהייתי התגאתי בזה שאני לא משתכרת. ידיד שלי הציב בפני עובדה שאין כזה דבר,והיום אני משתכרת וחוגגת כמו שצריך. זה התחיל בבית עם 3 כוסות של וודקה וxl. סיימנו,כולם שמחים ועלינו על מונית לבר באלנבי.
התיישבנו יחסית בכניסה לבר,על שולחן גבוה,2 בנים 2 בנות. ידיד שלי הזמין מגש של צ'ייסרים. וויסקי וייגר. 3 צ'ייסרים כל אחד. הדבר הבא שאני זוכרת הוא את עצמי מדדה לשירותים,את חברה שלי מחזיקה לי בשיער בזמן שאני מקיאה את נבכי נשמתי לאסלה,ואת ידיד שלי שצועק מבחוץ מה קורה.
לא יכולנו להמשיך,הם הזמינו מונית. חיכינו 20 דקות. בימים שאחרי,התברר לי שעברו שעתיים מרגע קריאה למונית,עד שעלינו על אחת שהסכימה לקחת אותי במצבי. הגענו לבית. נרדמתי.
הזיכרון הבא שלי הוא גניחה שלי,גבר מעלי,בתוכי,וחברה שלי שנכנסה לחדר ונתנה לו אגרוף בפרצוף. היא לקחה את הטלפון להתקשר לאחי ואני צעקתי לה שלא תעשה את זה. יותר מדי צעקות היו באותו רגע. אמא שלו ואחותו התעוררו. אני חושבת שלקח לאחי משהו כמו 15 דקות להגיע מרמת אביב עד לדרום תל אביב. לא יכולתי להסתכל לו בעיניים.
*מאותו יום אני לא שותה וודקה.
*עד היום,אני לא יודעת אם ביקשתי,או אם הוא עשה את זה על דעת עצמו.
*עד היום,אני לא מצליחה להיזכר בפרצוף שלו,ואפילו לא בשם.
*לפני שנה החלטתי להתעמת עם אותו "ידיד". אבל הוא לא היה מוכן להגיד לי מי זה היה.
*החברה ההיא כבר לא חברה,מהמון סכינים בגב שקיבלתי ממנה לפני,ומהשקרים על אותו הערב הזה ששברו את גב הגמל.
*עד היום,אחי הבכור הוא היחיד שיודע. מאותו יום נהיינו הרבה יותר קרובים. ❤
