לפני 6 שנים. 29 באוגוסט 2018 בשעה 19:40
לרגעים אני חושבת שאני אמיצה. עושה דברים שאני צריכה,משנה,מבטלת,מחזירה,עושה הכל כדי להרגיש טוב יותר.
ואז אני נזכרת שאני פחדנית.
אני מפחדת לחשוף על עצמי דברים בפני אהובים.
אני מפחדת להגיד לא,מפחדת לברוח מהמקום המוכר אפילו אם הוא לאו דווקא טוב או נכון לי.
אני מפחדת לספר דברים שקרו לי.
אני מפחדת ממה יחשבו עלי.
אני מפחדת שיום אחד מישהו יגלה שאני לא כזו מלאת ביטחון כמו שאני מציגה כלפי חוץ.
אני מפחדת שאשאר לבד.
אני מפחדת לא למצוא הגשמה או את ייעודי בעולם.
אני מפחדת לאבד אותי,לפני שבכלל מצאתי.
אני מפחדת להעז.
אני מפחדת לא להשאיר חותם בעולם. מפחדת שלא יזכרו אותי.
אני מפחדת לחשוב שאנשים שנתקעו לי במח או בלב,כבר מזמן שכחו מי אני.
אני מפחדת מהפחד.
אני מפחדת להיפתח. להכניס מישהו ללב שלי.
יותר מהכל,אני מפחדת להודות בכל זה.
