תפזורת מילים

בימים האחרונים רציתי קצת שקט. 

קצת עייפתי משיחות ראשונות, התחלות בנאליות, רמיזות שמובילות לנגיעות שמובילות לסט שלם של אירועים שתכליתם ברורה. כשהכל מעט ריק וחסר משמעות. 

ונזכרתי בה. באחרונה שצלצלה בפעמון של הלב שלי.אני חושב שלא הערכתי את זה מספיק באותו זמן ונתתי לה ללכת. ומאז, הדלת לליבי שקטה, דוממת ומחכה לזו שתצליח לפלס דרכה אליה. 

וזו תגיע, לבסוף. אבל לעת עתה, קצת שקט.