הספירה לשבוע זה: חסד (אברהם). אהבה, נתינה, חסד.
זהו יסוד האהבה והנתינה עליו עומד העולם וממנו נברא. הצינור דרכו רעיון עולה מן האדמה/יורד משורש התודעה ומתממש בעולם הגשמי. היסוד הוא מוליך, כמו עמוד שדרה, שמעביר את השפע והאינסוף ועל כן כשזה קורה תדיר, גם מחבר בין שמים לארץ, בין הפיזי לרוחני, שורשי מעלה ושורשי מטה. מייצג אותו יוסף (עוד על כך בהמשך, כשנגיע לשבוע של היסוד).
היסוד, הוא העברת הזרע מהזיכרי לנקבי (בספירה הבאה, מלכות), הפרייה: לזרוע את הרעיון/הריון, לתת לו את הזמן והתנאים שהוא זקוק להם ולאפשר לו לצמוח מהאדמה: לצאת מהחשיכה לאור להתעלות מעלה לאור, והתנועה ההפוכה היא לרדת מטה, ולהשתרש באדמה ולהתגלם בגשמי.
ביום זה אני מזמינה אותנו לבחון את היסודות והשורשים מתוכם התהווינו.
השאלה המרכזית שתלווה אותנו היום, היא למה/מתוך מה אני עושה את מה שאני עושה - להבין את מקור התנועות שלנו בעולם, וככל שנצלול עמוק יותר, נוכל לטפל ביסודות האמיתיים, ולכן קחו לכם מראה ראויה ( = אדם קרוב), שתוכל/יוכל לשאול אתכם פנים אל פנים את השאלה הזו, היום לאורך היום.
האם אני מחולל סביבי התרחשות כדי לקבל תשומת לב/אנרגיה/אהבה, כי הן חסרות בתוכי?
האם אני בכלל ער/ה לאיך שהתדר שלי מתקבל אצל אחרים, האם אני בקשב לפידבק ולהידהוד, אם הוא מתקבל או נדחה?
מה הנוכחות שלי מחוללת סביבי (במשפחה, בזוגיות, עם חברים, בעבודה, בקבוצה)?
מתי ואיך אני בוחר/ת להשמיע את הקול שלי?
למה אני צריך/כה או רוצה להבריק, להצטיין, להתחבב, להנעים, להאכיל, לארח, לטפל, להעיר, לקחת אובר אחריות או להתנער מאחריות, להתחבר או להתנתק, לראות או לא לראות (מלאו את המדוייק עבורכם...)?
כמה מתוך זה מנוהל מתוך האגו המשמר וההישרדותי, וכמה מתוך הווית עצמנו האמיתית?
היסודות נובעים מתוך הבית ממנו אנו באנו, מתוך יחסי הטבור (מה שנכנס לנו אל תוך הבטן), עם ההורים שלנו. האם זכינו לקבל ביטחון לצאת החוצה ולפעול בעולם, מאבא? האם זכינו לקבל ביטחון פנימי במהות שאנחנו, במי שאנחנו, מאמא? האם זכינו לגדל עמוד שדרה איתן, שדרכו יכולה המהות שלנו להתגלם ולהתמזג באנוש שאנחנו? האם אנחנו יודעים לספק לעצמנו תמיכה שתאפשר צמיחה מתוך אהבה ללא תנאי? האם נדרשנו לגדל יסוד ולהשריש שורש, או שקיבלנו מן המוכן (מה הייתי צריך/כה או בחרתי, לייסד/להשריש בעצמי מאפס/מחדש)? האם אי פעם חשתי שנשמטת לי הרצפה/האדמה מתחת לרגליים, וכי עליי להשריש שורשים חדשים? האם התבוננתי בתהליכי הפירוק שמהם נבניתי?
האם רואים אתם, כי מתוך כל החוויות האלו של פירוק/ריענון היסודות ורעידות אדמה, נובעת אהבה עזה, אינסופית וללא תנאי אלינו, עבורנו?
ישנם זמנים שעלינו להיות כמו עץ, עם שורשים בריאים, עבים נטועים היטב באחיזתם באדמה, משחררים אל תוכה, היא מתמירה, וממלאה אותנו בחזרה באנרגיות שאנחנו זקוקים להן כדי לפעול מעליה. אותה אדמה שמחזיקה אותנו מעליה, בביטחה, ותכיל אותנו כשנסיים את ההתנסות שלנו בגוף – היא תקבל אותנו אל תוכה, חזרה לרחם.
האם אני מזהה את רעידות האדמה בחיים הפרטיים שלי, בפנימיות שלי? מה הרעידות האלו מחוללות? מה התמורות?
אין המים יכלו להיבקע בים סוף אילולא היתה אדמה שתחזיק אותם מעליה איתן, ותסכים לחשוף את הבטן שלה כדי שנוכל לעבור בתווך. קריעת ים סוף היא אירוע עצום של כיסוי וגילוי, שנוכל להיעזר בו לעבודת שורשים ויסודות הנוכחית. באותו האופן, פיתחו את ליבכם (כמו מים) היום, והסכימו להוציא לאור את האדמה/הבטן, לאוורר (אויר + אור) את חדריו ועליותיו בגילוי לב - היו אמיצים! תצללו לעומקים, למקור השורשים והיסודות.
מהו יסוד האהבה שבתוכי?
למתקדמים:
זהו את יסודות האדמה, המים, האויר, והאש (מהי האדמה עבורי בתוכי אני יכול לזרוע, מהו המרחב הזה לטמון זרע, מה מזין את ההתפתחות שלי? וכיצד אני יודע/ת להתעלות לאור והיכן הוא, מה משקה אותי ומרווה אותי? מה אני נושם, מה מפיח בי רוח חיים ומרחיב את בית החזה והנשימה ופותח מרחב ורווחה חדשים, ומה המנוע שלי? מתוך מה אני פועל וממש את התשוקות שלי - מהן התשוקות שלי?)
השלמות שבשלם:
היסוד שבחסד – המהות, אבני הביניין שלנו, שבתוך האהבה והנתינה.
החסד שביסוד – האהבה והנתינה שבלב מהותנו והתדר בו נבראנו.
חג שביעי של פסח, שמח !
באהבה,