ספרנו הערב: 7.
הספירה לשבוע זה: חסד (אברהם), אהבה, נתינה, חסד.
ההנהגה שבאהבה, לקבל בתוכנו את החסד, האהבה ללא תנאי והנתינה על כל המופעים והפנים שלה, כטבע שני שנטמע בנו. המלכות למעשה מסכמת את מה שנאסף לאורך כל השבוע, ומטמיעה אותו כיחידה מאוחדת, מגובשת ויציבה, עולים בבת אחת לקומת המלכות. לפני שננסה להבין את איכות המלכות, ארצה שנתבונן בזרע שממנו יצא הכל (מתוך היסוד, תיקון הברית) כי מתוך הזרע יוצאת המלכות, ההוצאה לפועל, למעשה, לארץ, למציאות: אברהם (חסד, אהבה ללא תנאי), ממנו יצחק (גבורה), ממנו יעקב ישראל (תפארת), ממנו שבט לוי ומשה (נצח), ממנו שבט לוי ואהרון והוד), ממנו יוסף צדיק יסוד עולם (יסוד), ממנו דויד (מלכות).
ננסה להבין את המשמעות מתוך התבוננות בשבוע שעברנו:
חסד שבחסד - האהבה ללא תנאי היא מקור הכל וממנו השתלשלות העולמות (אצילות, בריאה, יצירה, עשייה), לב ליבה של אהבה, מניע הכל. האהבה שבאהבה, הנתינה שבנתינה.
גבורה שבחסד - האהבה מאפשרת לנו להתגבר על פחדים כשאותה אנחנו מגבירים, התחשבות במידת הכלי להכיל שפע.
תפארת שבחסד - אמת, הרמוניה, איזון (לפנים משורת הדין בין חסד לגבורה), השמת גבול לנתינה מתוך אהבה לטובת הכלי.
הנצח שבחסד - הטמעת ההרמוניה בין הספירות כטבע שני, בהתמדה לאורך זמן, לנצח ולהתעלות מעל כל מה שחוסם אותנו מקבלת השפע, מעבר לגבולות זמן, לראות את כל התהליך (התחלה אמצע סוף, של האמת), לשמר תנועת התפתחות והתעלות מתמדת.
הוד שבחסד - האהבה שניתנת לנו, ניתנת כהודיה לנו על שאנחנו מממשים אותה ואנחנו מקבלים אותה בתודה בתוכנו על שמתאפשר לנו לממשה בנו, זו היכולת להכיל ענווה (לא רק אני בעולם, יש עוד מלבדי), לדעת להכיר תודה ולהוקיר תודה!
יסוד שבחסד - העוצמה וזרע הפוטנציאל שיש באהבה ללא תנאי, היסודיות והיסוד שהיא מספקת לכל שאר הקומות לצמוח בהן. החיבור שבין הזרע למלכות (מפוטנציאל להתממשות) ההפרייה שמתרחשת במעבר מהיסוד למלכות. הגשמה בארץ, התממשות, במציאות.
המלכות שבחסד - זו הברכה של החסד. כאשר היסוד, המקור והשורש הם החסד, הם האהבה ללא תנאי שממלאת את כל הקומה, אנו רוכשים את היכולת להנהיג הכל בצורה הרמונית, ונכונה (ישר לקבל אור + מוכן לקבל), זו התולדה, הפרי, בהרכה, ההמשכיות (משך והמשכה).
הוויית הקומה היא כשאנחנו יודעים להניע הכל מתוך אהבה ללא תנאי, יודעים להניח בעדינות או בנחישות גבולות לאהבה (בתוכנו בחיבור של האנוש עם הנשמה, והחוצה בכל היחסים שלנו עם אנשים) כמידת כלי המקבל - לראות את צרכי האחר באמת, יודעים לעשות זאת באיזון, מתוך אמת מדויקת, יציבה והרמונית, מתוך גילוי הלב (בפני עצמי ובפני אחרים) כשאנחנו יודעים לעשות זאת בהתמדה כך שזה הופך לטבע שני שלנו, מתוך ענווה והכרת תודה לעצמי, לבריאה ולאחרים, ביסודיות (לזכור את הברית עם הבורא), מתוך יסודות שיונקים אהבה ללא תנאי ואור מהבריאה בצורה ישירה. ההנהגה של כל הקומה - היא עבודת איזונים, מינונים ושיעורים :-) להקשיב מתוך הלב, מתוך חמלה ואהבה לעצמנו, לכל הקולות הפנימיים שמבקשים מתשומת ליבנו, כל החשיכה שמבקשת תשומת לב, ולהיות באור. לזהות מבלי להיות אחד עם הדבר, לזהות מבלי להזדהות, לשים רווח ביני לבין הדבר, ולאפשר לו להיות מותמר חזרה לבריאה, להתנקות ולחזור להיות אהבה ללא תנאי, כי הכל הוא אהבה ללא תנאי (גם הקול).
השלמנו קומה שלמה ראשונה של חסד,
זו המלכות הראשונה של הספירה הראשונה, כבוד, ענווה והתרגשות!
שימו כתר על הראש.
עבודת היום, היא להתבונן בקומה, לראות כיצד כל יום התחבר ליום שבא אחריו וליום שבא לפניו, לגבש את מהות האהבה שבתוכנו ולהיות בהוויה הזו.
לזהות כיצד כשאני מעניק/ה אהבה ללא תנאי לעצמי, קל לי יותר לשים גבולות גם לעצמי וגם לאחרים, ולהגביר את האהבה שבי, להתענג באהבה רבה על מלאכת האמנות של מידות (כמה מזה וכמה מזה), לשמור באהבה את האיזון כך שכשהוא מופר לנו, להשיב אותו לכנו באהבה וחמלה לעצמנו, להיות בהכרת תודה על שאנחנו מאפשרים לעצמנו להיות בתהליך הזה, מתוך סבלנות, שיוויון הנפש, ומתוך אהבה תומכת לעצמנו, מתוך שאנחנו מחוברים לבריאה עצמה, וזוכים לראות בכל דבר שנראה את האהבה שבו, את החיבורים ליסודות, לשורשים, למקור עצמו (לבורא/לבריאה), והיכולת להפוך לטבע שני כך שמתקיימת בנו ההנהגה של כל זאת מתוך אהבה ללא תנאי לנו ולכולנו.
אני מזמינה אותנו להרהר בשאלות הבאות:
האם אנחנו רואים האם אנחנו רואים עצמנו כמלכים, כי עבורנו נברא העולם?
האם אנחנו רואים את השטיח האדום שהוא הדרך הפרטית של כל אחד מאיתנו?
אם אנחנו רואים את כל הנעשה כנעשה לטובתינו מתוך אהבה תומכת וחומלת?
האם קומתינו זקופה, והריאוֹת מתמלאות ומתחסרות במלואן, והמבט רואה קרוב בדיוק כפי שהוא רואה למרחק?
האם אנחנו רואים את הפלא של הבריאה, את רקמת החיים כמעשה רוקם ושלוב? איך אנחנו משפיעים ומושפעים.
האם כיסא הכבוד, כס המלכות שלנו מלא או ריק? (כמה מהנוכחות שלנו אכן נוכחת? האם יש בי חלקים שטרם קיבלו ביטוי ומימוש?)
האם אנו רואים את ההישגים שלנו השבוע?
האם אנחנו ערים לכך, ש-מלך יכול להיות רק מי שהלך בדרך והשיג את הנ"ל והפך הדברים לקיניינו, לטבע שלו?
יהיה לנו עוד על המלכות כשנגיע לשבוע של המלכות.
את המלכות מייצג דויד - דויד שבתוך אברהם (שמזרעו יצא הכל). המלכות, שזרעיה היו בתוך אברהם, בתוך האהבה, בדיוק כפי שאדמה מכילה את הזרע בתוכה לפני שהוא מפלס דרכו מעלה אל האור ונובט.
השלמות והשלם:
מלכות שבחסד - ההנהגה שאהבה מאפשרת. היכולת לאגד את כל האיכויות של צינורות השפע, של הספירות לכדי הרמוניה, ולמלוך על הכל מתוך אהבה לדבר/לאחר, ומתוך אהבה - להשפיע.
חסד שבמלכות - אהבה שבהנהגה. האהבה שביכולת להנהיג מתוך אחדות האיכויות.
בברכת שבת שלום,
💜