גחליליות

הם שאלו אותי בשקט בלב, אחרי ימים שהעיניים שלי ממלאות אגמים מלוחים חדשים, מה ארצה להשקות... מה ארצה ליצור עם זה? חוק הכלים השלובים... והכלים השלובים מבקשים להשמיע קול.

אז לטובת מי שרוצה ללמוד עבור עצמו - זה מה שאני עושה, מלמדת.

ישנם חוקים ליקום לפיהם הוא פועל, ובהיותנו בעולם העשייה, אנחנו תחת חוקים אלו בין אם נהיה במודעות ובין אם לאו, כי אלו הם: חוקי היקום.

חוק 1: חוק המראות

"מה שבפנים הוא שבחוץ"

ולכן, אין עולם, ויש רק אני. העולם שלי עשוי ממני, כי כל מה שבתוכי, כל ההתנהלות הפנימית שלי איתי/מולי, היא היוצרת את המציאות הפיזית שלי מתוקף החוק השני.

זה קורה בין אם אני מודעת לכך או לא. בין אם בחרתי ביודעין או שלא.
המשמעויות לכך רבות מאוד, אחת מהן היא שאם איני מרוצה מהמציאות הפיזית שלי, לא את הבחוץ עליי לשנות, אלא אותי, מבפנים.
כל הבחוץ הוא התפאורה, הוא לוח המשחק, הוא הכיתה שבחרנו ללמוד את מה שרצינו ללמוד... ולכן "כל העולם במה" וכולנו שחקנים באותה הצגה.

למטיבי לכת:
אנחנו בהצגה הזו מזה עידנים על גבי עידנים.. בכל הגילגולים כולם, הכל התגלגל.. ומתגלגל ועובר בתוך ובין הזמנים והמרחבים...

רצחנו ונרצחנו, מלכנו וליקטנו, היינו בעלי כוח והיינו חלשים - באנו לחוות את המנעד כולו - עד לגילגול הנוכחי, שהוא גילגולם של כל הגילגולים... מבחן בגרות, יציאה מעבדות לחירות.. ולכן "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" כי יציאה משם מתרחשת בכל רגע בו אנחנו בוחרים אחרים ממה שאנחנו רגילים ולכן "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" כי עלינו להשיל את כל מה שנועל אותנו בהרגלים שלנו, כדי לצאת מהמייצרים והעבדות, וכדי לראות כיצד בכל רגע ורגע, יש לנו בחירה חופשית לגמרי לבחור אחרת.

לבחור אחרת..
לבחור את ההרגשות שלנו, לבחור את מהלך המחשבות שלנו, לבחור את האמונות שמפעילות בתוכנו הכל.
לבחור את המהלכים שלנו, לבחור לנו מציאות אחרת, לבחור לנו חוויית חיים אחרת.

חוק 2: חוק המשיכה

"דומה מושך דומה"

וזה אומר שאם יש בי מזה, אקבל עוד ממנו... זה עובד בדיוק כמו מגנט. מגנט מצליח למשוך אליו את מי שדומה לו, את מי שכמוהו.
המינונים יכולים להיות שונים (קשור לחוק הכלים השלובים), אבל אם זה קיים במציאות שלי, הרי שיש בתוכי שמץ מנהו (קצת מזה).

החוקים האלו שלובים ועובדים ביחד.
הכי קל לראות ולהדגים את זה על בני זוג, שהם המראות הכי חזקות אחד של השני...
לעולם לא "נתקן" מישהו אחר, אלא את עצמנו קודם... ולפי בחירתו שלו האם להשתנות או לא: *חוק הבחירה החופשית* האם להיות אחד עם האני הינני, או להתנהל מתוך האנוש.
האחריות שלנו היא רק על עצמנו (גם לא על הילדים שלנו.. ).
והדבר היחידי לשמו באנו לעולם, הוא לממש את מי שאנחנו (הוויית אור והווית אהבה חד פעמיים וייחודיים). לחוות עוד ועוד צורות, גוונים, צבעים, טעמים, קולות וריחות של ההוויה שלנו.
לממש עוד ועוד גוונים של תדר האהבה הספציפי שאנחנו... כי החוקים הבאים הם חוקי החמלה ואהבה..

חוק 3: חוק האהבה

כל שנברא, נברא מאהבה ללא תנאי, ונתינת אינסוף.
כל שנברא, נברא להיטיב לנבראים, הכל הוא שפע.
גם מה שאנחנו טרם רואים ומבינים עדיין, וחושבים שזה "רע" (כדאי תמיד שנשאל: מה למדתי מזה? איזו מתנה קיבלתי?).

חוק 4: הכל בסדר

הכל בסדר, כי הכל בסדר אלוהי מופתי,
כי יש סדר לדברים, כי יש תוכנית, וככל שאנחנו מתעלים במודעות שלנו, אנחנו רואים יותר ממנה, כי אור מאפשר לראות, ולראות זה להבין, בינה.

חוק 5: חוק הקיים

כל הנברא הוא ישנו.
יש באג בתודעה שלנו שהיא לא קולטת את המילה "לא".. ("אל תחשוב על פיל צהוב") כי זה עולם של יש ולא של "אין".
עכשיו תחשבו מחדש האם 10 הדיברות המוכרות, הן אכן 10 הדיברות האמיתיות... (ע"ע חוק 3).

עידן עץ הדעת, היה עידן של נפרדות, ודואליות של שחור לבן, גבוה נמוך, שמן רזה, טוב רע, אור חושך.
עידן עץ החיים, הוא עידן של חיים, של הוויה, של גם וגם, של לראות את הדברים בשלמותם... אילולא היתה עצבות כיצד היינו יודעים מהי שמחה? אילולא התקיים הפחד, איך היינו יודעים אהבה?

אז -
אם נרצה שינוי בחיים שלנו, עלינו להיות השינוי בתוכנו קודם.
כי כשאדם מרפא את עצמו, מתרפאים כולם, על הדבר עליו הצליח להתעלות - זו המשמעות של התעלות, לעלות - מלמעלה רואים הרבה יותר טוב... (זוהי נקודת המבט השלישית, מעל הדואליות) ועדיין, להיות בתוך גוף אנושי ולחוות את חוויות האנוש שבחרנו לנו.

ועוד אקסיומה אחת לפני סיום:
לא נלחמים בחשיכה (כי זה להנציח אותה בכלים שלה),
פשוט צריך.. להגביר את האור.
לא נלחמים בפחד, כי זה מגביר אותו,
פשוט צריך... להגביר אהבה לעצמנו מתוך שנזכור מי אנחנו באמת.

ואחת לסיום:
אהוב/אהבי עצמך כפי שהיית רוצה שיאהבו אותך.

מים חיים.