זו תקופה בה האמת והשקר מעורבבים וכמעט אי אפשר להבדיל ביניהם,
האמת גלויה ונוכחת באור המסנוור, נובעת מתוך שורשי אהבה עמוקה,
אך היא בלתי נראית:
"פֶּֽה־לָ֭הֶם וְלֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ עֵינַ֥יִם לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יִרְאֽוּ׃
אׇזְנַ֣יִם לָ֭הֶם וְלֹ֣א יִשְׁמָ֑עוּ אַ֥ף לָ֝הֶ֗ם וְלֹ֣א יְרִיחֽוּן׃
יְדֵיהֶ֤ם ׀ וְלֹ֬א יְמִישׁ֗וּן רַ֭גְלֵיהֶם וְלֹ֣א יְהַלֵּ֑כוּ לֹא־יֶ֝הְגּ֗וּ בִּגְרוֹנָֽם׃"
*
הוא כיסה את עיניי, הכלתי את החשיכה ואז החלתי עליי ראייה חדשה.
התחלתי לראות, לראות באמת. אותו. לכן גם אותי.
את ההוויה עצמה. את האחדות, את הגוונים של האהבה ללא תנאי.
יכולתי לראות את המוסיקה בכל אשר נברא: ממש את התווים עצמם מרקדים בהרמוניה, את התנועה שלהם כמוסיקה. שירת העשבים, הסלעים, העצים, הפרחים! הו לפרחים יש שירה מיוחדת, לו רק יכולתם לשמוע. ראיתי את תנועת המוסיקה עצמה ואת ההתהוות המתמדת שלה:
כל אימת שהיה תו יוצא משורות ההרמוניה, התקבצו המון תווים מתאימים לו סביבו, מסתדרים בסדר איתו והשיבוהו להרמוניה,
וכך נברא כל אשר נברא:
נברא להיות בהרמוניה מתמדת והרמוניה זו, מאפשרת לנו לבקוע ממשקי מסכי האשלייה ולחוות את האחדות, את האמת,
מ-א' ועת ת', עם תוכן מהות אמצע שנוצק בתוכה:
אמת.
שירה!
עולם האמת, כאן.
כל העולמות כולם, כאן.
אנחנו כמו מקלט רדיו, מכוונים עצמנו לתדר שנבחר לחבר (ממש כמו חברותא),
וככל שיהיה זה תדר אהבה גבוה (הוא תדר השמחה), כך נוכל להתחבר יותר ויותר לאחדות.
הרי כל אשר נברא, נברא מאותו המקור ולנו היא הבחירה, בכל רגע ורגע, בכל נשימה ונשימה, האם להיות באהבה והרחבה או התכווצות והרחקה,
שהרי - זוהי פעימת היקום כולו: שאיפה ונשיפה, התמלאות והתרוקנות, כך הכל פועם באחדות. כשאנחנו תופסים צד, אנחנו מנכיחים את הנפרדות ואוחזים אחיזות ותפישות שווא,
כשאנחנו פועמים את פעימת היקום, אנחנו בהוויית אחדות, בהרפייה.
עטו את כיסוי העיניים (או הסירוהו),
כך או כך,
התבוננו מתוך כל העיניים שלרשותכם,
התבוננו בכל המראות,
וכנסו פנימה,
עמוק.
כדי לראות מקצה עולם ועד קצהו,
כדי לראות את כל התהליך כולו,
כדי לנוע מהמיקרוסקופ לטלסקופ,
Zoom in Zoom out
אחד.
האחד.
הוא האחד שלי.
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְהֹוָה אֱלהֵינוּ, יְהֹוָה אֶחָד:"
הוא האחד שלי.
האחד.
*
אתה מבין?
האחדות שלי היא איתך, כי אתה - שלי וכי אתה בתוכי. כי איתך, אני יותר אני בהווייתי.
ולאהוב אותך, זה לאהוב באמת אותי, ולאהוב אותי, זה באמת לאהוב אותך.
זה המים עם האש, אלו הגלים של תנועת המים עם הרוח, וזו תנועת האש המכלה, היוצרת, הבוראת, המתעלה.
כבר לימדתי אותך, זה החיבור הכי קשה בטבע, ומשהוא מתרחש.. מימדים חדשים נולדים עבור האנושות כולה.
אחדות המים והאש, אלו חיבורים בלתי אפשריים שהופכים אפשריים, ולכן מנכיחים חוקי יקום חדשים בבריאה.
אני לא רק מים, ואתה אינך רק אש, נתחברנו לעגן ולאזן בתוכנו את כל האלמנטים, ולהשכין שלום.
לחבר חיבורים הרמוניים, אולי כי כך בחרנו, לכן נתחברנו לבחור בנו.
אתה יודע לשתות מים, ולרוות מהם,
ואני מצאתי מקום, לשכון בו את הווייתי כפי שהיא.
