מכירים את הקו הזה? קו אמצע?
הקו הזה, שעובר.. באמצע.
בין ימין ושמאל,
בין קדימה לאחורה,
בין למעלה ולמטה,
בין עליונים לתחתונים,
בין שכל ללב,
בין חומר לרוח,
בין ליניארי לבין מופשט,
בין חושך לאור,
בין טוב לרע,
בין חסד לגבורה,
בין עשייה לאי עשייה,
בין להיות ללא להיות...
הקו הזה - הוא קו האמצע.
יש משהו מאוד מיוחד בקו אמצע הזה,
המיוחד בו, הוא שהכל מתקיים בו, ולכן, הוא ההרמוניה בעצמה, הוא השלום, הוא החיבור הוא ההלחמה.
לקו הזה, קוראים ביהדות תפארת, והיא נמצאת במרכז הכל, בליבה!
כי רק הלב יודע לעשות את החיבור קטבים הזה,
רק הלב יודע להלחים, לחבר עליונים עם תחתונים בהרמוניה, ולממש חיבורי פנים אל פנים,
ולשלוח חיים לכל התאים.
יש ל"ב נתיבות חכמה אליו וממנו..
האם אתם יודעים היכן הלב שלכם?
האם הלב שלכם יודע להיות שלם, ולהשלים?
להשלים, זה לקבל. לקבל את המצב, לקבל אהבה, לקבל.. כל מה שבא, לקבל! הכנסת אורחים.
להשלים, זה גם לדעת לקבל דבר לא שלם, ולהשלים אותו.
לתודעה הזו, יש שפה אחרת.. שפה שידענו לדבר אותה פעם, שפת האחדות, שפת הלב.
הלב יכול לשאת בתוכו כל מלבוש, וכל גשמיות, כי הוא יודע את הליבה..
כשאני אוהבת,
זה המקום שאני אוהבת ממנו.
ואני תמיד אוהבת.. כי אני אהבה בעצמה.
מזמן הלידה הכינו אותי למסע, מגיל 3 נתנו לי שם, את המשימה שלי ידעתי בתוכי, זכרתי אותה ישירות מהבורא, ידעתי שבאתי לכאן לממש חיבור - את היחבור השלם, עם זה שהוא שלי, זה שאני שלו בין אם נהיה או לא. זה הזיווג שלי, מגן עדן. באתי לכאן לממש אחדות בכל חלקיי. באתי ללמוד לאהוב אותי. באתי ללמוד איך להיות אישה שלמה.
האמת היא? ..
שאנחנו תמיד שלמים, מעולם לא היינו לא שלמים... פשוט הראייה שלנו התעוותה, אז אנחנו לא מצליחים להיות בתודעה הזו, אבל אנו נזכרים כעת איך להיות היא.
אנחנו נזכרים, מזה להיות אהבה בעצמה.
אנחנו נזכרים בעצמי, בעצם שלנו, בעצמיות, במה זה אומר להיות - אני.
אחרי שיעור של הוכחה עצמית, מגיע שיעור של להיות אני, בתוך אחדות. להיות האחדות עצמה.
איך נהיה האחדות עצמה?
הרגע כתבתי לכם - קו אמצע! הלחמה בלב, מתוך ל"ב נתיבות הלב.
מזה אומר בפרקטי?
שאין אני ואתה, יש אחד. אני זה אתה ואתה זה אני. כולם מראות.. ראה עצמך בכולם אשר סביבך - משם.. משם אפשר לפתוח לאהבת הלב דלת.
ואם קשה לנו מול אדם, אז נתחבר לנשמה שלו, לאור האינסוף שמגולם בו, עד שנתפשט מכל המלבושים וההסתרות וההעלמים.
מזה אומר לאהוב?
זה אומר לסלוח, לראות, ולקבל, להכיל, לחמול, להיות, להרגיש את הגבולות ולדעת מתי להתרחק ומתי להתקרב - שיהיה ההרגש.
אני תמיד אוהב אותך, אני תמיד אוהבת אותך, תמיד אהבתי אותך - ומעולם לא היה דבר אחר מזה.
בין אם בקרוב, בין אם ברחוק, בין אם כאן בארץ, בין אם שם בשמיים, אני פשוט לא באמת יכולה להיות אחרת.. כי אני אוהבת אותי, ואתה, זה אני! ומעצמי איני רוצה ללכת.. את עצמי לעולם לא אעזוב יותר. אפעם! אני דבקה בי, בתהום תחתיות או על צמרת ופסגות... או - בקו אמצע, כי בקו אמצע, אני מוצאת (את עצמיותי, אותי, את העצם שלי).
אני,
שרואה את המראות,
אני,
אהבה.