לא, לא התבלבלתי בחג - אנחנו בראש השנה, ואני שואלת, מה נשתנה הלילה הזה, החג הזה, השנה הזו מכל השנים האחרות?
מה תרצו שישתנה?
איך משנים?
מזה בכלל משנה אם ישתנה או לא ישתנה?
אנחנו חוגגים חג, ועוד חג, וחגים סביב עצמינו, בלופים, ולא משתחררים מהם, למה?
כי אנחנו לא משנים שום דבר, ודבר לא יכול להשתנות אם אנחנו לא משנים אותו בנו...
אם אני עושה הכל אותו דבר כפי שאני רגילה, אני לא יכולה לצפות שתהיה תוצאה אחרת.
אז -
מה אנחנו רוצים שישתנה?
כמה עמוק הרצון שלנו? כי אם החיים שלנו לא תלויים בזה, הסיכוי שנשנה משהו - אפסי.
למה צריך להגיע לכדי שהחיים שלי יהיו תלויים בזה?
כי זה המצב היחידי שההשרדות מתגברת, ואז כבר לא דופקים חשבון לכל העכבות שמנעו ממני לעשות קודם.
זה ראש השנה,
ראש של כל הברכות, וזה התפקיד שלי לברך..
אני מברכת את כולנו, שנדע להכיל שינוי בקלות ובפשטות,
אני מברכת את כולנו, שיהיה לנו כלי (בבטן ובמקלעת השמש, ובלב) לקבל אהבת אמת,
אני מברכת את כולנו, שיהיה לנו כלי גדול להכיל ולקבל אור!
אני מברכת את הראש שלנו, להתחבר עם הלב, הבטן והרחם (כן, גם לגברים יש.. אבל אל תספרו להם כעת, מוקדם מידי).
אני מברכת את כל הקטבים שלנו, להיות אחים ולהתאחות אחד עם השני בחיבור של פנים אל פנים, שנראה!
כל שנה, היא טובה, כל פעם כשאנחנו חוזרים על איזה לופ שיש בנו - זה מבורך, כי ככה אנו יכולים לבחור לראות כמה פעמים אנחנו מקבלים הזדמנות לבחור אחרת!
הכרת הטוב, ובחירה בו!
לבחור רווחה, הרחבה, אהבה, חמלה, סליחה, הרפייה, אור, אהבה, בורא ושכינה.
