ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גחליליות

אור קטן מפר עלטה גדולה
mayimine gmail.com
לפני 3 חודשים. 31 באוקטובר 2024 בשעה 17:48

כשאנו פוגמים בשלם שאנחנו, נוצר לנו חור:

אם אנו משאירים את החלל, החלל כואב ומחלל אותנו (נוצר ואקום, כי אנחנו בעולם של יש)

ואם נמלא במירורים, צער, אבל ויגון, זה יהיה בור צר של נחשים ועקרבים שחון.
ואם נמלא בהכרת תודה גם אם אני לא מבינה, בחמלה, ברכוּת, באהבה, זה יהיה באר של מים חיים.

 

במה אתם ממלאים את החורים שלכם?

 

 

 

 

ה"חוזה" מלובלין

בעת שהותו ביער, ראה אדם הבונה בקתה מעצים שחטב. ה"חוזה" שם לב שבכל חתיכת עץ הייתה בליטה, וחוטב העצים לא טרח לשייף, ליישר ולהחליק את העץ אלא ניקב חור בחתיכת עץ אחרת, כך חיבר בין העצים, בין עץ עם בליטה לעץ שיש בו חור: "לאהוב פרושו להתאים את עצמך לשני"

מתיר ייסורים - אהבה היא תולדת הנתינה ומה יש לתת יותר מאת החלקים שלנו... החלקים העמוקים שאנו זובחים על מזבח האהבה
לפני 3 חודשים
מים חיים - אז זהו, שכשאנחנו באמת מוכנים לתת הכל, העקידה נעצרת. יש משהו לא נכון בקורבנות.. אהבה ללא תנאי אינה מתוך קורבנות, היא נובעת מתוך חירות ובחירה חופשית לגמרי.
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י