לפני 3 חודשים. 31 באוקטובר 2024 בשעה 17:48
כשאנו פוגמים בשלם שאנחנו, נוצר לנו חור:
אם אנו משאירים את החלל, החלל כואב ומחלל אותנו (נוצר ואקום, כי אנחנו בעולם של יש)
ואם נמלא במירורים, צער, אבל ויגון, זה יהיה בור צר של נחשים ועקרבים שחון.
ואם נמלא בהכרת תודה גם אם אני לא מבינה, בחמלה, ברכוּת, באהבה, זה יהיה באר של מים חיים.
במה אתם ממלאים את החורים שלכם?
ה"חוזה" מלובלין
בעת שהותו ביער, ראה אדם הבונה בקתה מעצים שחטב. ה"חוזה" שם לב שבכל חתיכת עץ הייתה בליטה, וחוטב העצים לא טרח לשייף, ליישר ולהחליק את העץ אלא ניקב חור בחתיכת עץ אחרת, כך חיבר בין העצים, בין עץ עם בליטה לעץ שיש בו חור: "לאהוב פרושו להתאים את עצמך לשני"