אתה חלק ממני אבל האמת היא שאני חלק ממך.
חלק שלך, כמו עוד איבר באותו גוף.
יבוא יום שישי אחד, שבזמן הדלקת נרות אתה לפתע תופיע לתמיד.
יבוא יום אחד, בו אלך שפופה, ובעצב ובתוך הבועה שלי, ואתקל בך, וארים את ראש לראות מי נתקל בי, ואראה במי נתקלתי אני.
ואני אחייך והעיניים שלי ידלקו בחיוּת ואתה תאסוף אותי אליך, ולעולם לא תעזוב אותי.
אתה תגור איתי כי לא תוכל לעזוב אותי לשנייה אחת..
אתה תיקח אותי איתך כשתרצה לקנות בגדים או נעליים, ותבקש את דעתי.
אתה תיקח אותי איתך לעבודה שלנו, כי תרצה שאהיה איתך כל יום כל היום.
אני אשב ליד המיטה שלך כשלא תרגיש טוב, ואתה תתרפא מיד.
אני אשן לידך, והשינה שלך תהיה מלאה לפחות 6 שעות.
אתה תשמור עליי.
אתה תאהב אותי.
אנחנו נטייל ביחד, ונחווה את הבריאה עצמה.
"שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקיני"
לא יהיה כאב יותר,
ויהיה רק עוד ועוד ביחד.
אנחנו נארח אנשים ונלמד אותם לאהוב.
ואני אתבונן בך ואתה תתבונן בי ואנחנו נשמע אחד את השני בלי לדבר.
אנחנו נלמד תורה ביחד כל ערב, ונשמח ביחד.
אנחנו נעשה ליל הסדר ביחד, ונלמד כל הלילה.
כל העצבות שבי, שעיצבה אותי, שהכינה את הכלי, תתהפך לשמחת בית השואבה.
אני אראה את כל המחשבות שלך רק מתוך המבט שלך העיניים,
אדע מה אתה זומם, ובמה אתה חושק, רק מלהתבונן בך.
אני אדע.
אדע הכל כי אני יודעת אותך, כי אני אתה.
אני אחכה כל השבוע לערב שבת, כי בליל שבת זה ערב מיוחד וכי תהיה בתוכי.
אתה תכין לי את נרות השבת, אני אייטיב אותם, ואעלה אותם על ראש שמחתי.
ואני אודה לבורא ללא הרף, שנתן לי אותך.
כל מעשי ידינו, נעלה ונצליח.
בברכה.
ולשם ייחוד.
אתה תניח תפילין, ואני אנוח על הספה וארייר עליך.
אתה תהיה לי הבעל הכי טוב בכל אשר נברא.
וכשאחזור לחיק הבורא, אני אספר לו אותך, כדי שהוא יוכל להתענג ממך ועליך, ולקרב אותך עוד.
אני רוצה לישון איתך בסוכה, ולא לצאת ממנה 7 ימים.