הדיבור נופל על אוזניים ערלות, והמילים מחליקות על לב של אבן.. ועל קיפאון וחוסר יכולת להוריד את האהבה הזו לארציות למימוש.. ולהניע תנועות, שבכוחן לפרק מה שכבר מפורק ומעולם לא באמת התחבר.
אבל אם בכל זאת, יש איזה פתח..
רציתי לומר לך תודה גדולה מאוד, על כל כעס שכעסת עליי, ועל כל יראה שהעמדת מולי, ועל כל שיתוק שגרמת לי... כי בכך טיהרת אותי... ועל כך אני מודה לך מן המקום העמוק ביותר שהשגתי והגעתי אליו.
וכדי להבין את מהות הכרת התודה ממני, עליך ללמוד את הפרשה, מטות ומסעי - סוף ספר במדבר, תכף נכנסים לארציות... ב-דברים.
על מידת הכעס
איך כעס יכול לשמש בקדושה ומהי מעלתו של הכעס?
אנו רגילים לראות את הכעס כדבר שלילי, שהרי אין לו באמת תכלית מלבד גאווה שיש בכועס, שחושב שאדם עשה לו משהו או לא ראה אותו, והרי הכל מאת הבורא עצמו, ועל מה יש לכעוס?
אבל יש עוד צדדים לכעס, שהרי הוא קיים בבריאה, והכיצד יכול לשמש הכעס לטובה?
אנחנו על סף הכניסה לארץ ישראל, היינו לגן העדן, ויש לסלק את הקליפות, לנקות ולטהר את הטומאה שהיתה בארץ ולהכשיר אותה לשמש בקודש ובטהרה.
משמעות הטומאה, שהדבר אטום לאור ולכן לא יכול לשמש ככלי לאור אינסוף. וקיבלנו הנחיות איך לנקות ולטהר אפילו את הדומם שהיה ברשות גוי, ולהופכו לטהור.
משה ציווה מכל שבט לבחור את הטהורים ביותר, אלף מכל שבט, כולל הלוויים (שלא נלחמו במלחמות הקודמות בפועל, אלא ברמות העדינות יותר של הטומאה, שהקרב היה מלחימה בפועל ומתפילה בד בבד).
וזה לא הספיק, ולכן גייסו מכל שבט עוד אלף, שיתפללו עליהם (על הלוחמים בפועל). ולא נפל מהם אחד!
כשחזרו, אחרי שנחשפו לכל הטומאה, וטיהרו וניטהרו, הביאו קורבן, ואז שמעו מפי אהרון כל הלכות טהרת הכלים, והחלו בוכים למשה ומתוודים... כאומרים: הכלי שהוא דומם, הגם שהיה חדש ולא היה בו שימוש, טמא רק מעצם השהייה אצל הגוי והאדם שיש לו עיניים ואוזניים איך לא יטמא?
וביקשו להיטהר גם מהמחשבות שעלו בהם בזמן שטיהרו הכל.
ואת המחשבות, קשה מאוד להוציא...
ראה משה, לליבם, וידע כי שקועים הם בטומאה שגם הקורבן לא יכפר... ומסר נפש עליהם, מה עשה?
"וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל ..." כעס עליהם, ובכך איבד את כל הלכות מתוכו.
למה עשה כן?
מפאת כעסו עליהם, נתבטלו כל הירהורי הלב והמחשבות הטמאות מקירבם.
טיהר אותם! בכעס.
והרי חלק מהפרשה מלמד כי טהרת כלי המשמש באש, טהרתו באש, וכלי המשמש במים, ניטהר במים - ואת הכל יש גם לטבול במקווה לטהרה שלמה.
אלו דברים עמוקים מאוד, ואל לנו לראות אותם כפשוטם.
7 עמי כנען שעל ישראל היה להכריע כדי להיכנס לגן העדן וליישב את הארץ לבנות אותה ולהיבנות ממנה, אלו הם כוחות בנפש כנגד המידות שאם לא מתגברים עליהם, נוצר ניתוק באחת מאור עליון.
הַכְּנַעֲנִי
הַחִתִּי
הָאֱמֹרִי
הַפְּרִזִּי
הַחִוִּי
הַגִּרְגָּשִׁי
הַיְבוּסִי
אלו לא סתם שמות.. אלא שמות המעידים על כוחות הנפש השליליים, וכדי להיכנס לעדן ולקיים עדן עלי אדמות, יש להתגבר על כולם:
כנעני - חסד שלילי, נכנע לחומר, תאוות החומריות ולנפש בהמית
חיתי - גבורה שלילית, כעס, אכזריות קשה, מטיל פחד, חת
אמורי - תפארת שלילית, גאווה, רוממות עצמית, התנשאות, חיצוניות, מטיל מורא רע, עבד כי ימלוך
חוי - נצח שלילי, שקרים, פיטפוט, קלות ראש, חוויות שליליות
פריזי - הוד שלילי, פריקת עול, חוסר יציבות, ציניות ועצלנות, דחיינות, מפריז, מנפח, לא מדוייק
יבוסי - יסוד השלילי, התקשרות לדברים שליליים ועקשנות, תבוסתנות
גרגשי - מלכות שלילית, פגם במידת הענווה, בריחה, מתגרש
לא רק במעשה, אלא גם בדיבור וגם לטהר את המחשבה כולה, כך שגם לא יהיה הירהור רע, שהרי ההירהורים הרעים הם הפוגמים בצינורות השפע, וכי כיצד תשפיע הברכה ככה?
על כן,
ולשם כך כתבתי את הפוסט הזה,
חשובה עד מאוד תיקונה של המחשבה!
ואם קשה לשמור את הלשון, תארו בנפשכם הקושי לשמור את המחשבה...
וזו הסיבה שמשה מסר נפש על הלוחמים, שבמידת הכעס שביטא כלפיהם, טיהר כל מחשבותם והירהור נגוע בטומאה.
וכדי להבין את זה לעומק, יש ללמוד מה עשו המדיינים לישראל, ונשות מדיין שהיה צורך בכזה טיהור... וזיכוך.
(אמרתי לך, שלכל מידה בספירות יש את הצד האחר. ראיתי את זה מבשרי, ואחכ מצאתי את זה כתוב בספרים, כרגיל).
"במקום שאדם חושב, שם הוא נמצא"
תפקיד הלוי היה לא להלחם בפועל, אלא בגווני הרגש העדינים יותר, לוי לא השתתף במלחמות, אלא במלחמות ברוח ובנפש, אלא שבמלחמה עם מדין, נדרש גם לוי למסור 1000 חיילים טהורים. לוי לא קיבל נחלה, וישב בין כולם, וקיבל 42 ערים + 6 ערי מקלט. ממש כמו מ"ב תחנות בתודעה להתעלות השלמה.
כך שאל תכעס עליי שיש לי קושי להיכנס לפעול בארציות. תבין אותי. ואם אתה עדיין דן אותי, דע כי אם היית אני, היית מתנהג בדיוק כמוני, לא היית משנה כלום, ואם אני הייתי אתה, הייתי מתנהגת בדיוק כמוך, ולא הייתי משנה כלום. ועל כן, הכעס שלי עליך, אינו כעס אמיתי, ואין לו שורש.. והכאב שעוררת בי, הוא כאב הנפרדות על כל רבדיה. והכאב שביטאתי בפניך, הוא הכאב גם שלך, אל לך להתכחש לו.