לחן חסד ורחמים (חמלה)

בית המקדש נשרף באש של מידת הדין.
כל גם הבתים והמשפחות שלנו, ובני הזוג שלנו,

מתנתקים בגלל האש,
מתחברים, בגלל האש

אני מים,

זה מקרר את האש,
אבל הלב שלו, לב אבן, ולכן המים שוחקים אותה.
שהשחיקה עצמה, הופכת את האבן לחלוק.
ובעולם של מעלה, 
לובשים חלוקים.

הוא חשב שאני עושה לו בכוונה,
הוא חשב שאני פוגעת בו,
אך זו העבודה איתי שהביאה אותו להיות ראוי לגן עדן.
זו לא יהירות, זה לא אגואיזם וזו לא גאווה,
זה ידיעת הערך שלי כפי שהוא, בלי שיפוט.

שנינו התקשרנו לאותה אחת, באותו יום, אחרי שלא דברנו איתה חודשים,
יש לנו אותן המחשבות, ואותם הרגשות, באותה עוצמה.

שנינו רוצים את אותו הדבר.