צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

גחליליות

אור קטן מפר עלטה גדולה
mayimine gmail.com
לפני 4 שנים. 21 ביוני 2019 בשעה 6:51

 

לחפש זה מצב תודעתי שאנשים נוטים להישאר בו.

אדם שמחפש, זה אדם שרוצה להישאר בחיפוש עצמו.

אדם שמוצא, נמצא במצב תודעתי אחר.

 

אני לא מחפשת, אני נוכחת.

תכלס, זה כל מה שאדם אמור לעשות בחייו - להיות.

מה אני צריכה? את המישהו שלי.

כשהוא יהיה - אדע, אני יודעת להרגיש.

 

לרוב האנשים לא מגיעה רכות ולא עדינות, ולא רוך, ולא חמלה. זה פשוט לא מגיע אליהם, יחידות ה DNA של זה לא מתחברות לרצף שלהם.

הם צריכים שיבעטו בהם, יכאיבו להם ויגרמו להם סבל כי זו השפה שהם מדברים בינם לבין עצמם. 

זה מה שמאפשר להם לנשום בין רגש אשמה אחד למשנהו, זה מה שמאפשר להם לחיות עם הקילקול בתוכם.

מה שבפנים הוא מה שבחוץ - תמונת מראה, אם אין רכות עדינות וחמלה מבפנים, לא תהיה כזו מבחוץ.

 

יש מעט שמכירים שפה פנימית אחרת...

 

רוב האנשים מרשים לעצמם להיות מקולקלים כי הם חלשים ומזינים את הפחד בתוך עצמם (או את האגו, או את העיוורון).

הקילקול בא כשאנחנו לא עושים "הישר בעיניו תעשה", אז מתעוות לנו,

ואז נכנסת שליטה.. מתוך ניסיון לקחת בכח ולהחזיר את הישר המעוות הזה, לכן שליטה מקולקלת מיסודה.

אנשים לא יכולים לשאת את האמת לכן הם דואגים להישאר בעיוורונם או מאחורי מסכים, ווילונות ועננים בדחיסות כזו או אחרת.

אנשים רואים את מה שהם רוצים לראות - זהו חוק הקוסמים הראשון.

הדבר כפי שהוא תמיד קיים לנגד עיניהם - ולא יראו (לא בראייה ולא ביִראָה).

 

להיפגע זו בחירה של האדם עצמו. אדם בוחר להיפגע כי זה משרת דבר בתוכו ומזין לו את הרחמים העצמיים שלו.

כל החיות והבהמות והרמשים הפנימיים שלנו זקוקים לאוכל שלהם.. ואנחנו כמו מטפל טוב בגן חיות, מאכילים וכולאים.

עוד לא למדנו לדבר בכלל, אנחנו נובחים, נוהמים ומוציאים שאר קולות חייתיים מתוכנו, צועקים וזועקים כאבים פנימיים אבל חירשים ולא שומעים באמת את עצמנו שלא לדבר על לשמוע אחרים.. אנחנו אנוכיים (אנוכי ואני) ואגואיסטיים. אגו, כבודו במקומו - בא כדי לעזור לנו לשרוד, אבל התהפכו היוצרות והוא שולט בנו במקום שיהיה משרת אותנו. אנחנו נשארים בהישרדות ולא בחיים.

 

וכי כיצד נעשה, נראה ונשמע אחרים אם אנחנו לא מצליחים לראות ולשמוע אותנו?

איך נתבונן ונראה - אמת ונכון? מהי האמת ומה באמת נכון?

אנחנו בכלל מוכנים לראות נכון? או רוצים בכך, רצון אמיתי?

* * *

מה צריך אדם לעשות?

להיות ער.

1. להיות

2. ער

במודעות, בהתבוננות - בלי מילים, בלי פרשנות, בלי שכל, בלי מחשבה. 

התבוננות.

ולשתוק.

 

מתוך ההתבוננות יעלה אור (ראייה + יִראָה),

וידע אדם את עצמו, מאין בא, לאן הוא הולך, ובפני מי הוא עומד.

יראה את עצמו, יראה את מי שמולו - ימצא חן בעיניו (ימצא את החן, בעיניים של מי שמולו, יראה את עצמו, יתחבב על עצמו באמת).

מן הראוי שאדם יעדן את עצמו (זה לא תיקון המידות, זה עידון המידות).

 

יתעדן.

יעדן.

יהיה עדין.

יבחין בגוונים.

 

יהיה מדוייק אך לא פרפקציוניסט, לא קפדן.

יהיה גמיש, יכיל מרחב, לא יניח גבולות, לא יבוא בדין,

יבוא מן החסד, יכיל חמלה, יכיל תדר של אהבה, יאיר, יקיים יצירה.

יהיה ישר עם העולם Aligned.

 

היום, 21.06.2019 האור והחשיכה שווים.

אישה מפונקת - כתיבה מעולה! אהבתי.
לפני 4 שנים
מתחשב בך​(שולט){שבה} - וואו
לפני 4 שנים
Ahikar​(לא בעסק) - אהבתי מאוד
לפני 4 שנים
מים חיים - לא הייתי יכולה לראות אחרים אילולא ראיתי את עצמי קודם, ועברתי בדרך.
אתה טועה, אבל אני מבינה את המקום ממנו אתה מתבונן. מעריכה את מה שעורר אותך להגיב באריכות הזו.
לפני 4 שנים
Ahikar​(לא בעסק) - נכנס לכלוב פעם בחודש חודשיים, בשאר הזמן משתדל להיות ער :-) בעדכונים את מופיעה עם תגובה לפוסט שלך. שוב קראתי, מתחבר לתוכן ונהנה עד מאוד מהכתיבה שלך. הרעיונות הם לא חדשים, נמצאים בעומקן של המון פילוסופיות מהודו ועד הקבלה. תודה על שהבאת אותם בכתיבה מופלאה גם לכאן.

קראתי בספר של חיים שפירא על הערצתו לפילוסוף כלשהו, העריץ אותו מכיוון שהוא חי את חייו כפי הפילוסופיה שכתב בספריו. מאחל לך שתצליחי במעשים כפי שאת כותבת.
לפני 4 שנים
מים חיים - אני מופיעה בעדכונים עם תגובה לפוסט הזה כי הגבת בו מזמן :-) אז זה תמיד ישלח לך, כשמישהו מגיב פה (אני חושבת).
וחוכמתן של מילים, זה מהמקום ממנו הן נובעות. כשהן מכילות אמת, יש להן קיום.
יש הרבה שמדברים מן הפה לחוץ ולכן גם הרבה שמבינים מילים מן החוץ לחוץ, לא יורדים אל תוך העומק כי זה יוצר מאמץ שלא נוח לנו להתאמץ אותו (חיים שפירא, מדבר מן החוץ לחוץ במסווה של תוכן אמיתי, לכן אני לא יכולה לשאת את הכתיבה שלו, כמו גם רבים רבים אחרים).

אני כותבת מבפנים, לאחר שהדברים הופכים לקיניין בתוכי.

*
למי שזקוק באופן אישי, תמיד אפשר לכתוב למייל:
mayimine@gmail.com
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י