|
|
|
כשהוא מעליב אותי אני לא יכולה לצחצח חרבות כמו שאני רגילה בחיים,
אין להשיב מלחמה שערה.
אני לא יכולה לצאת ממוד קטנה מולו ולהיכנס בו ב8000 קמש כי הוא התבלבל קצת. זה לא עובד פה.
ואני לא נעלבת מסטירה אימתנית,
אני נעלבת כשהוא לא נותן לי סטירה.
צריך אגו מפלדה,
או ללמוד איך אשכרה מודים בפני מישהו שנעלבת ממנו.
אין לי מושג איך עושים את זה.
ואני קצת מאוהבת
היום גיליתי את לורי
וקראתי את כל הבלוג שלה מ- 2011 ברצף, חלק פעמיים
וואו!
3>
גבר עם שינה קלה זאת בעיה,
כי זה הזמן היחידי שיכול להיות לי עם הגוף שלו.
לפעמים קשה לי להתכרבל בתוכו ולהירדם, כשאני יכולה בשקט להסניף ולמשש ולנשק וללקק, נניח בעורף, או בבית השחי, כאוות נפשי-
והוא פשוט יישן.
אבל הוא מתעורר מכל דבר, כ ל ד ב ר
וכשהוא מתעורר עושים מה שהוא רוצה
וזה טוב, ככה אני רוצה את זה.
אבל זה חסר לי ומשאיר אותי רעבה. איזה בן אדם שפוי ישן ככה. סעמק
תמיד הכי כיף בבית
אני לא נותנת לו גירוי אינטלקטואלי
לא מנסה להרשים אותו בידע כללי
לא עושה את עצמי מתעניינת בבישול
או בפוליטיקה או במה שעכשיו מעניין אותו.
לא נותנת לו צומי כל שעה לוריד
לא מרימה להנחתות
לא מתאמצת להצחיק אותו
משעמם אותי להסתמס בעקיצות
אני בכלל שונאת להתכתב איתו.
אני לא נותנת לו בוסטים מלאכותיים לאגו
לא מזייפת אורגזמות
לא מזייפת עניין
לא יודעת לדבר על רגשות
או לעשות טיזינג.
אני לא נותנת לו עומק בשקל
אימפולסיבית מדי בשביל לעשות עליו מניפולציות
לא משחקת מחבואים כדי לשגע אותו
לא ממציאה תסביכים כדי למשוך אותו
אני נותנת לו את הטוסיק שלי
ורק לו
(והוא מת עליו)
אני אוהבת אנשים חזקים, וגברים חזקים. אנשים חלשים מעצבנים אותי, בא לי להעיף להם סטירה ולהגיד להם תרימו תראש כבר מה אתם מפחדים מכל אחד. אבל גבר חזק ברגע של חולשה שובה אותי. חולשה כזאת לא יומיומית, אלא שמפציעה עם סיבה טובה. כמו אבא שעם הילד שלו כל הרכות נשפכת ממנו. זאת יכולה להיות גם רק חולשה פיזית, גבר חולה, כשביומיום הוא מרים אותי עם האצבע, אני מתה על זה שגברים הם טרקטורים אבל נהיים עם רגל אחת בקבר כי הם מצוננים. ואני מפנטזת עליו במיטה, שוכב שם, עוצם עיניים, מנסה להירדם. אוחחחח הגוף הכבד הזה מוטל עייף, אין סנטימטר בו שלא הייתי מלקקת. כל התאווה, כל הכלבה שבי שרק רוצה לשרת ולרצות מתעוררת. מתמקמת לו בין הרגליים, משתוקקת שישתמש בי, והוא שרוע מותש, עייף מדי אפילו בשביל לזייף עניין, זה רק אני והזין שלו. זה מוציא ממני את המוצצת שביומיום צריכה סטירה בשביל שהשפתיים יינעלו לה והפה יתכווץ עליו. אבאלה חולה, הוא כבר לא כל יכול. אלוהים מה שהולך לי בראש.
אני מורעבת
סהרורית
הבזקים
אצבעות כבדות שמרגיעות אותי
התכווצויות קטנות
הלשון תרה אחר מזור
נדבקת לחיך
ואז ריר
קצר אחר קצר במוח
ירכיים מתחשקות
דקירות
הטעם של הזיעה
הצליל הזה שהפה מפיק במציצה
מתפלשת במיטה
מסניפה את המצעים
מתכרבלת לתוך השחי
רעד קל
כל חמש דקות
פעור ונפוח ופועם
יד כבדה על הלחי
סטירה ליטוף סטירה
נשיכות בעורף
ילדה טובה
בתת תזונה
אם הייתי יכולה לכתוב כמוך הייתי כותבת את אתמול כמה שבערתי ואת היום איך נגמר לי האויר אבל אני לא וגם לא אכפת לי כי כל מה שמשנה זה שהסכמת ונהיה לי שקט והשריפה הזאת כבתה.
קל להתוודות פה שאת אוהבת שמשפילים, מכאיבים, מקטינים ומשתמשים בך. זה כאילו אני כזאת פאתטית אבל תכלס זה סטנדרט.
אבל להתוודות שבכית סופש שלם בגלל מישהו שאת מכירה חודש- הממ באמת פאתטית אה :*
(אל תתרגשי, תזכרי שאת סתומה שתמיד הכי רוצה מישהו אחרי שנגמר איתו)
(וגם שהוא לא קורא פה)
דווקא תכננתי להנות מהאין בשבת הזאת
הנה עכשיו כבר הייתי צריכה להפסיק לאכול
ועכשיו הייתי צריכה להחליף מצעים
עכשיו הייתי צריכה לדבר על פוליטיקה עד שהוא יגמור את הבירה
עכשיו לא הייתי נרדמת והמזגן היה מקפיא אותי והייתי נצמדת אליו ומסניפה בעדינות ממש ואולי טיפה טיפה גם מתחככת בו ואז
טוב לא משנה
