אחרי שזה נגמר עם מישהו אני מתמלאת חרטה
מחפשת מה הייתי יכולה לעשות אחרת ואוכלת לעצמי את הלב חתיכה אחר חתיכה
ואני יודעת שאני צריכה להתחרט על משהו אחר לגמרי
גדול הרבה יותר
על זה שאני מבזבזת את החיים שלי בלהתחרט על שטויות,
כלומר- אנשים הם לא שטויות וקשר הוא לא שטויות וחברות עם מישהו היא לא שטויות,
אבל החלק הזה של להתייסר על כמה לא נתתי מספיק למי שממילא לא רצה בכלל לקחת, זה שטויות.
רק שיש הבדל בין יודעת למרגישה
אני יודעת את זה אבל אני לא מרגישה את זה
נאחזת בחרטות הקטנות האלה
אני לא מצליחה לסגור את הפער הזה
לא יודעת למה
******************************************
כשאני מאוד עצובה לא יוצא לי הלכתוב, אבל עכשיו אני כבר לא מאוד עצובה,
פשוט אפילו לי נמאס כבר מהאני ואני הזה. פיתולי פיתולים של המחשבות שלי. כמו מבוך
בא לי לכתוב על משהו אחר, בא לי לכתוב סיפורים יפים כמו עכבר ובילי. לא להתעסק בעצמי. שמשהו אחר ייצא כבר מהראש שלי. שייצא כבר מהראש שלי נקודה.
