טוב אני יודעת שאמרתי שאני אפסיק להתעסק בעצמי אבל באמת שבועיים עם שבע(!!) ארוחות משפחתיות. ארוחת שבת, ארוחת ראש השנה, ארוחת שבת, ארוחה מפסקת, ארוחת נעילה, ארוחת שבת והיום ארוחת חג! וזה עוד החצי האשכנזי של המשפחה. שהם בואו נאמר לא מאמינים בקטע הזה של ילדים זה שמחה, אז אחותי ואני הן היחידות שם מתחת לגיל 60. ואם זה לא מספיק אז אחותי, עכשיו שיש לה ילד אז היא לא באה! קיבלה פטור כי קשה לה. (ילד אחד!!) אז אני היחידה שם שכולם עוגבים עליה ורוצים לשמוע מה קורה בחיים שלה וכלום לא קורה בהם! אין שום דרך שאני יכולה לייצר מספיק תשובות לגיטימיות למה חדש איתך (עדיין עצוב מתוק כזה) ואין שום דבר שקורה בחיים שלי ומתאים לספר עכשיו בארוחה משפחתית בלי שבסוף יצטרכו עוד פעם להזמין לאבא שלי אמבולנס. (ונחשו מי תצטרך שוב לעבור לגור באיכילוב כשזה יקרה). ואיך עבר הצום? אה השנה לא היה ככ חם, כן עבר בסדר ואני לא קמה לעזור לפנות פשוט כי הירכיים שלי עוד ככ דביקות כי הבת שלך זונה ודווקא היה לה כיפור שגעון והיא אספה איזה איטלקי אחד (כן שוב תייר, יופי פרויד) משהו הצגה שניסה לברר בקיוסק מה זה אומר שהעיר נסגרת ליום שלם ותורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה. ועוד בסוף דודה שלי אמרה נתראה עוד יומיים וזהו שלא לא ולא. הדרך היחידה במשפחה הזאת לצאת מהארוחות האלה היא להביא ילד או להציג כרטיס טיסה אז היי נתב״ג חג שמח לכולם אני אחזור בזמן לדרבי. אריוידרצ'י(:
*פעם, סבתא שלי, שהיא האישה הכי מצחיקה ורעה ביקום והייתה גועלית לכולם כולל כולם חוץ מלשתי הנכדות שלה, הייתה מצילה אותי ופוקדת ברומנית על כולם לעזוב אותי בשקט אבל בינתיים גם היא מתה לי.
