לפני 6 שנים. 1 בדצמבר 2018 בשעה 9:53
הבעיה איתו היא שהוא, והוא ממש סופר של בחור, רואה בי יותר מרק חור.
ואמשאחרי שאכלנו מלא הוא הרגיש ממש כבד, ולא רצה שום סקס בכלל, ואני כמובן ברוב טימטומי התחלתי לבכות מזה. לבכות! (זה היה מאוד מביך אנחנו בקושי מכירים).
כי נעלבתי שהוא לא רוצה אותי, ואני פשוט לא מבינה כשמישהו מתנהג ככה. זה מאוד מבלבל. בשביל מה. למה לו לבוא עד אליי ונשב ונאכל ונדבר והכל וזהו לישון.
אני לא מבינה ואני לא יודעת לתקשר אחרת ועכשיו הוא חושב שאני טרלללה.
אז אני תוהה מתי יהיה הזמן הכי נכון לספר לו שייתכן ואכן יש שם איזה תסביך (קטן, לא משהו רציני, תסבוכונצ׳יק 😉 אבל לא כי בכיתי שהוא לא רוצה אותי, אלא בגלל שה-לא הזה ככ חירמן אותי שנהיה לי בתחתונים את אגם גארדה.
