אצל ילדים כשמתחילים לתת להם דמי כיס יש לפעמים תופעה שחוזרת על עצמה- אפילו שניתן להם סכום כסף משלהם -לקנות בו או לחסוך אותו, מה שירצו- בהתחלה הם עדיין מבקשים רשות להשתמש בו. לי לא היו דמי כיס, או ממי לבקש רשות וממילא ידעתי טוב מההורים שלי מה לעשות איתו.
אולי (ואולי לא) בגלל זה לבקש רשות זה בשבילי ככ מחרמן. ולא רק רשות לגמור וכאלה. גם לבקש רשות להתלבש, לעשן, ללכת לפיפי. סתם ביקשתי כבר רשות, בהתנדבות. הוא צחק מזה, אמר לי כן ולא ואני שמחתי.
לפעמים את פוגשת מישהו שצריך בדיוק את מה שאת צריכה. לפעמים לא, לפעמים את פוגשת מישהו שרוצה משהו טיפה אחר, ואת מנסה להיות כזאת בשבילו, ומוכרת לעצמך שזאת צמיחה ואת מתפתחת ושהוא מזיז אותך מהמשבצת שלך וכל זה אבל כל הזמן הזה עמוק בפנים את פשוט מרגישה לא טובה מספיק וההרגשה הזאת כבר קונה לה אחיזה אצלך בפנים.
ולא צריך, לא צריך את זה.
אפשר להתאמץ ולהשקיע ולעשות את מה שמפחיד ומביך ולנסות להיות יותר טובה. אבל אי אפשר להיות מישהי אחרת. לפעמים את פוגשת מישהו שצריך בדיוק את מה שאת צריכה ואת חושבת וואו זה גם יכול להרגיש ככה. טוב
