:)

יש לה גומחה קטנה בין המקרר לבין הכיור, וכשהיא מנסה לקחת תבלין כלשהו מארון התבלינים שלה, היא צריכה להיכנס לגומחה צרה כדי להגיע לארון התבלינים, זה הרגע שאני לוכד אותה, פשוט נכנס אחריה, ונצמד, עד הסוף. הקיר מונע ממנה לברוח אחורנית והגוף שלי, הכתפיים הרחבות שלי מונעות ממנה כל אפשרות לברוח לכל כיוון אחר, ואז יש לה מבט קצת לא מרוצה, הידיים הקטנות והחלשות שלה נשלחות אל החזה/כתפיים שלי והיא מנסה, ללא כל הצלחה לדחוף אותי כדי לצאת בידיעה ברורה שזה מאבק אבוד מראש. יש לה צליל מתוק של ״אוף״ כשזה קורה, לפעמים היא מנסה עוד ולפעמים אני מפעיל טיפונת כח רק כדי שתרגיש עוד יותר את הבעלות הכוחנית שלי ברגע הזה, שתבין שוב מי המבוגר האחראי ומי התינוקת חסרת האונים בקשר הזה. סטירונת קטנה בהפתעה שולחת לה פולסים נעימים לפושפוש. זו לא סטירה חזקה שנותנים לכלבה. היא לא כלבה, היא נסיכה, נסיכה יפה, חכמה, מיוחדת, יחידה מסוגה, קסומה, נסיכה שלי. אבל זו סטירונת איפוס עדינה כזו, לא כואבת אבל נוכחת והיא כועסת, מנסה להחזיר לי, ״חושפת שיניים״ ומתעצבנת אבל התגובה האדישה שלי, מכעיסה אותה עוד יותר וכשהיא כועסת קצת יותר, אני פשוט תופס אותה. ופה הפושפוש נוזל, כי זה לא משנה מה אני אעשה, אני יכול לתפוס ולהוריד לברכיים, לתפוס ולזרוק למיטה, לתפוס ולהצמיד לקיר, לתפוס ולתת פליקים, העובדה היא שהלך עליה, כי ברגע שאני תופס אותה, כמו אמסטף, אני לא משחרר. היא יכולה לצרוח, להתלונן, למחות, להיכנס להיסטריה (היא תאכלס תתלונן ותרטיב, תמלא את החדר בריח נפלא של חרמנות) אבל ההחלטה מתי לשחרר אותה היא שלי, ושנינו מכורים לזה, לתפיסות וללפיתות, כל אחד מהכיוון שלו. ובלילות, כשאני נצמד אליה וכל הגבריות שלי מורגשת מאחורה, הנשימות שלי על עורפה ונשיקות עדינות על הצוואר, העורף, האוזן, יניקה של האוזן, גניחות של בייבי. זוג מכורים. 

לפעמים אני בריון, לפעמים אני דאדי, לפעמים אני סתם רשע, לרוב אני הכל ביחד אבל העיקר הוא, שקטני שלי תרגיש מוגנת, אהובה ועטופה כל הזמן, לא משנה מה אני. וכמובן, שהיא תמיד תרגיש שהגבר שלה, הדאדי שלה, אני, מסוגל ויכול בשנייה אחת לאפס אותה וככה היא לא שוכחת את המקום שלה ולא עושה שטויות(לפעמים כן, ואני מת על זה) ♥️

היא התחצפה אליי.

טוב, לא ממש התחצפה אלא יותר השתובבה, עשתה טיזינג ולא עשתה את מה שרציתי, עשתה לי מלא ״נהה בננה, תחת של בננה!״ בוואטסאפ ושרה לי ״לא לא לא ולא!״ בכל הזדמנות, אחרי שהזהרתי אותה מלא פעמים שהיא תחטוף על זה, קטני הייתה מאד אמיצה בהתכתבות מולי והתריסה בכל הזדמנות ואפילו שכחה לעדכן אותי מתי יצאה מהעבודה והשאירה אותי דואג יותר מידי. אני לא אוהב התנהגות כזו, אני חושב שילדות קטנות זקוקות למשמעת חזקה שתלמד אותן איך להקשיב לדאדי שמסביר להן לאט ובסבלנות איך להתנהג ולמרות שאני דאדי מאד סבלני, הפעם היא קצת חצתה את הגבול של המרדנות. היא הרי תינוקת, לא נערה בת 16. כשהגעתי אליה איפסתי אותה בשניה עם הצמדה כוחנית לקיר, היצמדות פנים אל פנים וכאשר היא ניסתה להזיז את האף הקטן והיפה (תיזהרי להגיד משהו. תיזהרי!) שלה כנגד שלי במין נשיקת אסקימוסים חמודה, אמרתי ״לא״ חד שגרם לה לפחד לשניה. עכשיו לא זמן לחמודים אלא למשמעת, קטנה. 

הרמתי את גופה הקטן בשתי ידיי והיא ניסתה למחות ולבעוט, הנחתי אותה על ברכיי והורדתי בכוח את המכנסיים שלה, כאשר היד שלה ניסתה להגן על הטוסיק הלבן שלה, העפתי את היד והטוסיק נהיה ורוד-אדמדם מהר מאד, היא התחילה ליילל ולהתבכיין, לבקש דיי והבטיחה שתהיה ילדה טובה, שתתנהג יפה מעכשיו ותעשה כל מה שצריך, זה לא ממש עזר לה כי העונש הנכון על המרדנות שלה היה מעבר לפינה. אחרי שהפלקתי לה טוב טוב בטוסיק הושבתי אותה על שרפרף קטן, על הטוסיק שלה שבוער מהספאנקים, קצת כאב לה אבל לא נורא, מול המראה ככה שהיא רואה את עצמה ואת התנוחה שהיא ישובה בה (וגם את הפושפוש שלה), לקחתי את היד שלה, תפסתי את האגודל שלה ודחפתי לפה שלה, ״שלא תעיזי להפסיק למצוץ את האגודל למה לא תוכלי לשבת שבוע ואוי ואבוי לך אם תעיזי לא להסתכל במראה אפילו לשנייה!!!״ ככה היא תלמד להיות ילדה רגועה כשדאדי רוצה, היא מהפחד התחילה למצוץ, מבינה שרק יכאב לה יותר, הישבן עדיין אדום ואני רואה אותה מסתכלת בהשתקפות שלה במראה, הלחיים שלה מאדימות ובחדר מתפשט הריח המדהים הזה של החרמנות המהולה בבושה שלה, של הפושפוש הנוזל, הנוטף, המאבד שליטה הזה ואני רואה את הלחיים בוערות מבושה ומהשפלה, העיניים שלה בורקות, טובעות בהשתקפות של עצמה, הנפש מגשימה את כל הרצונות הקדומים והטהורים שלה, הפה הקטן מוצץ את האגודל ואני שומע גניחה חרישית, עיניים נוצצות והיא מתחילה לאבד את עצמה בתוך הבועה שיצרתי לה, מרחפת לה, ילדת חלל שלי, כזו יפה עם אגודל בפה… ואני עומד מאחורי, מסתכל מלמעלה, נוכח מעליה. ככה היא, תינוקת של השפלות, ילדה של מבוכה, נסיכה של דאדי.

כמובן ששמתי לה את הכתר על הראש, אמרתי לכם, היא נסיכה 🥰👸♥️

(בפעם הבאה היא תשב בחיתול מלא ככה מול המראה, תאמינו לי היא תגמור רק מהמחשבה על זה)

אחרי שנרדמתי איתה בשיחת וידאו אתמול, קמתי חרמן בטירוף עם זקפה ממש חזקה ממחשבות ומזימות עליה. היא ממש אוהבת שאני זומם עליה, האיילה הסקסית הזו.. היא אשכרה קטנטונת, יש לה גוף מושלם ומפוסל וקומפקטי, מתאים בול למעיכות וחיבוקים חזקים וחפינות +  ישבן עגול ומושלם לכף היד שלי שמלבישה עליו ספאנקים בכל הזדמנות.

היא יכולה בשניה להחליף מצב מאישה סקסית, מלכת העולם, אישה מרשימה ברמות שמסובבת ראשים והולכת לבד וזקוף לתינוקת מחותלת עם סינר ופנים מלוכלכות מאוכל, ששותה מים מבקבוקי על הרצפה, שעושה פרצופים בפקודה ותתפלאו כמה מחרמנת אותה המחשבה על החתלה בכפיה (:

היא גם אוהבת ממש להרטיב כשאני מכריח אותה לתנוחה מסויימת, קושר בכח או מדגדג (כן, אפשר לשמוע את הצרחות והצחוק שלה ברחוב הסמוך! היא נכנסת להיסטריה ופחד ומתחילה להזיע ומשתוללת עוד לפני שהתחלתי לדגדג! חחחחח פחדנית קטנה ♥️👧🏻♥️)

כשהיא פולטת שטויות צריך לאפס אותה, כמו שציינתי בפוסט אחד האחרונים, ואז היא חוזרת להיות ילדה מושלמת עם פושפוש נוזל בכמויות כמו שדאדי אוהב 

אבל הסוד הכי גדול זה התמונות שאני יכול לפרסם פה, ההתכתבויות, ההקלטות.. כל הסודות שיגרמו לה להאדים ממש מבושה, שהיא מתחננת שאיש לא ידע, שהיא זועפת ופתאום מפחדת וממש לא מרוצה מכל המידע שיש לי, הכל מתועד, מגובה, לפי תיקיות והיא יודעת, היא מרטיבה על המחשבה שיש לי את כל הסודות שלה ואני יודע המון על החיים שלה, עבודה, אנשים קרובים וכו. ואני אפרסם הכל אם תעשי טעויות, הבנת? אני אשאיר אותך תינוקת נסחטת כמה שרק ארצה, אקשור, אפליק, אכניע בכל הזדמנות כי את תינוקי חלשלושה וכי אני יכול ואני אדגדג אותך להיסטריה ואפליק לך או סתם אקשור אותך שעות לכיף שלי גם אם תעשי פיפי וקקי על עצמך בכמויות. ושנינו יודעים כמה את מחורמנת מהמחשבה של להיות עם חיתולי בצרכים שלך, נכון תינוקת? לשבת בתוך הפיפי שלך, בחיתולי חמודי, חמים ועוטף… כמו תינוקת חסרת אונים. ואני אעשה את כל זה ויותר, כי אני יכול, ואני אחליט מה יהיה עם הבושה שלך, מבינה, תינוקת מחותלת ומושפלת ואדומה מבושה שלי??? אין לך לאן לברוח, קטני, בכל מקום שתתחבאי אני אתפוס אותך וכל מה שתעשי, אני אדע 👼🏻

(היא ממש מרטיבה ממחשבה שאחרים יודעים, מנחשים, משתפים… היא לא רוצה שידעו, היא פחדנית אבל זה מרטיב אותה, החשיפה הזו)

שיהיה לך בוקר טוב, קסם טהור ומוכנע שלי ♥️♥️♥️

היא אומרת לי שהיא רוצה לקנות נעליים חדשות ואני בעננים, מסומם מהיופי שלה, מהפשטות הזו של נעל כביכול בסיסית שמטמטמת לי את המוח, מסובבת אותי והיפה הקטנה שלי אוהבת שאני ככה, מאבד שליטה.

היו לי מיליון רעיונות לפוסט אבל אני קצת חולה ועייף לכן אפשר לסכם את זה שאני פשוט אוהב אותה חזק יותר מאי פעם, לגמרי נטול אגו, נוול פוזה ונטול משחקים, אומר לה הכל כמו שזה, פשוט רוצה לתת לה את הלב שלי על מגש כי מגיע לה, כי היא מיוחדת, כי היא ילדה טובה וכי אני רוצה לכבוש את העולם יחד איתה, יד ביד. להגשים הכל ולכבוש כל פסגה איתה, להרים אותה ושהיא תרים אותי, שנהיה הפאוור קאפל הכי טוב שיש 😄 להיות הגבר שלא היה לה, לתת לה מה שאחרים לא הצליחו ולהיות ראוי לאהבה שלה, בתקווה רבה שגם היא תרגיש כלפיי יום אחד את מה שאני מרגיש כלפיה. 

פשוט מאוהב בך עד אין סוף ובחזרה 👧🏻♥️🥰👼🏻🍅🍪😘😍🥰

הלב שלי לא עומד ביופי ובמתיקות שלה. (אני אחטוף אותך ואכלא אותך ואקשור ואדגדג ואסחוט כל היום רק בשביל שהעיניים היפות שלך יברקו!)

אלא לעטוף, לחבק, לאהוב, לטרוף, לרתק, להסניף, לקשור, לדגדג(טיפה!), להכניע, לתפוס, לגעת ולגרום לעיניים היפות שלה להיעצם ולחיוך המתוק והקסום שלה להפציע מבעד לשפתיה ולהאיר את העולם הזה בקסם שהיא.

לראות חיוך ולשמוע צחקוקים, ולהיות רק טיפה רשעיסט ומלא דאדי שמפנק את קטני הנסיכה בזמן ביחד, בדייטים, בחיבוקים מוחצים, בלשים אותה במרכז, בלגרום לה להרגיש שלווה, שלמה ומסופקת, בלעשות לה טוב ובעיקר ללב הטהור שלה טוב ♥️🥰👧🏻🍪🍅👼🏻😇♥️

(בא לי לכתוב פוסטים סודיים, רק לך, מיליוני מילים שנועדו רק עבורך ואני אכתוב מלא, את תראי, מבטיח)

לתפוס את הפנים שלה עם כף היד, למעוף טיפה את הפה, ולהסתכל לה בעיניים, להעביר אצבע על הפנים, ככה היא ישר מפסיקה ״לאיים״, נהיית חמודה, לפעמים טיפונת לא מרוצה ובעיקר פוחדת שדאדי ישאיר עליה קמטים!

לרתק ידיים, גורם לה תמיד להילחם קצת, עד שהיא מפסידה, זה לא משנה אם זה ידיים לצידי הגוף, לצדדים או מעל הראש, בגלל שהכתפיים שלי משמעותית רחבות משלה, אני יכול בקלות למתוח את ידיה לאן שאני רוצה ותוך כמה שניות בודדות להפסיק את המרדנות שלה, ולגרום לה לעשות פרצוף זועף זועף זועף ולא מרוצה מזה שהיא הוכנעה (שוב, בפעם המיליון) אבל בסוף היא תמיד תהפוך לגוש חמאה(ורטיבות) חמודים ביותר!

להכניס לה אגודל לפה ופשוט לתת לה למצוץ אותו כמו שתינוקת מוצצת מוצצי, היא מתמכרת לזה ועוצמת עיניים ונהיית חמודה בשניות עם עיניים עצומות וחיוך שמתפשט לאט לאט, ואז כשהיא מדברת עם אגודל בפה, זה בכלל ממיס את הלב של דאדי הרשע! 

יד על העורף + תפיסת שיער תמיד מכניסה אותה למין פחד מהול בסקרנות, של ״מה יקרה״, היא לא יודעת אם אני אלחץ חזק ואכוון את הצוואר שלה לכיוון שאני רוצה, או אולי קצת למטה, לצד, לקרב או להרחיק, ואם אני תופס לה בשיער, היא עושה צליל כזה של נשימה נעתקת, הפה נסגר, חיוך קטן מפציע והעיניים נפתחות לרגע עם ניצוץ שובב ביותר בהן ופתאום כל ה ״ננה בננה״ שלה נעלם כלא היה והיא הופכת להיות הילדה הכי טובה בכל העולם!

להשכיב אותה על הברכיים שלי ולהתחיל להפליק לה טוב טוב עד שהטוסיקון המושלם הזה יהפוך לורדרד ואדמדם והיא תתחיל ליילל ולעשות קולות ולבקש ״איה די!״!ואז להמשיך עוד קצת♥️

לתפוס לה חזק בחיתול, במיוחד באיזור הפושפוש שלה ולהגיד ״שלי״ וקצת למעוך, שתבין בדיוק למי כל זה שייך, כי לתינוקות אסור לגעת בפושפוש שלהן, יש להן את דאדי בשביל זה 👼🏻♥️

להצמיד את הפנים שלי לשלה עד שהיא מנסה לזוז אחורה ולברוח אבל אני לא מוותר לה עד שהיא עושה שוב פרצופון זועף ומנסה להרחיק אותי עם הידיים הקטנטנות שלה, עושה קולות חמודים של תסכול שלא מצליחה, מנסה אפילו עם הרגליים הקטנות שלה להזיז אותי או לברוח, עד שאני תופס בהן חזק חזק ומראה לה כמה היא תינוקת קטנה וחסרת אונים כשהיא שבוייה בזרועותיי החזקות

ללחוש לה באוזן מי היא (תינוקת קטנה חסרת אונים מחותלת עם חיתולי מלא) ומפרט לה מה אני או הבייביסיטר נעשה לה, איך נעשה וכמה נעשה ואיך נשפיל אותה ונהייה בריונים עליה כי היא קטנה וחלשה ואנחנו חזקים ורשעיסטים ויכולים לעשות מה שבא לנו! ואז היא בכלל עפה למחוזות האושר והפנטזיה והופכת לשלולית בשניות!

לתפוס לה את היד חזק ולהוביל אותה, ברחוב, בכביש, בכניסה למסעדה או לבית שלה, לכל מקום להוביל אותה עם יד חזקה שתופסת את היד הקטנה שלה ומובילה אותה, היא נמסה מזה, מזה שדאדי מוביל אותה ושומר עליה ודואג שלא תחצה לבד את הכביש, כי לילדות אסור לחצות לבד! זה מסוכן!

למעוך אצבעות יגרום לה כמו עם העורף, לעצום עיניים, לחייך, לימוס בכיסא או סתם במקום, וזה הכי כיף כי היא מעוכית כזו, פלאפית קטנטנה שזה הכי כיף בעולם למעוך את היד שלה, להראות לה מי המועך ומי הנמעכת :)

יד על הפה גורמת לה לצרוח אל תוך היד שלי, לצעוק, להתנגד ולהזיז את בראש בפרעות, במיוחד כשאני מדגדג לה את הצורה ומכניס אותה להיסטריה של זיעה, פחד, שיגעון והנאה והכל ביחד ואז היא משתוללת וצורחת לתוך היד שלי ובועטת וכל החבילה, משוגעת קטנה שלי בהיסטריה של צחוק מדגדוגים!!!

יד גברית שלי על הפנים הקטנות והנשיות שלה שמכסה כמעט הכל, גורמת לה לעצור לרגע ולהתמסר לתחושה ולהכנעה, אוח כמה שאני אוהב את זה! את כזו בובה קטנה שלי ♥️ במיוחד כשאני גם מועך אותה קצת אל הכרית (: 

לחסוט אותה, לספר לה שאני אספר לכל מי שהיא מכירה בעבודה ובחיים האישיים שלה מה היא ומי היא ומה מרטיב לה את הפושפוש שלה אם היא רק תעיז לחשוב על צעד אחד לא נכון, ואיך כולם יצחקו עליה ואף בן לא יסתכל עליה כי היא רק תינוקת קטנה וחסרת אונים שעושה קקי בחיתולי וישנה בוואנזי של קטנות, עם מוצצי בפה וצחקוקים, ורק רוצה כירבולים כל היום ולהיות כלואה לנצח בלול, מחותלת ומוכנעת ומושפלת ונוזלת בלי הפסקה 😍🥰

ואחרי שאני עושה לה את כל זה, היא מתחילה להתחכך בי ומבקשת לגמור, אבל לא! זה שמור לגדולות והיא רק תינוקת קטנה, קטנה ואהובה ונסחטת ומיוחדת ונדירה ויפה ועוגיה וחכמה ויחידה במינה של דאדי בלבד!!! ♥️👧🏻♥️👧🏻♥️

אז להמשיך את הפוסט הקודם, היה נפלא ליצור מצב שכל הכלוב ידע מה יקרה לה לפניה, כולם ידעו מתי היא תיקשר לפניה, למרות שהחמודית בהחלט שיערה את זה 😄 והיא קראה אותו, קשורה ומבוהלת וסומכת בטווח שבין סקרנות מרטיבה להיסטריה, שבהחלט הגיעה אחרי שהתחילו הדגדוגים החזקים… צחוק בלתי נשלט, צעקות, נסיון לבעוט (חחחחח) והשתוללות והתחננות ואפילו נסיונות לנשוך היו שם! מה זה! נסיכה עם שיניים זאתי :)

הכל היה מושלם כמו שרציתי, טיולים, שינה ביחד, חיתולים, ספאנקים, מלא מגע, חיבוקים, מוצצי וגם וואנזי של נסיכות קטנטנות מתוקות, של עוגיות קטנטנות, למדתי אותה ועליה עוד מאין ספור תקשורת ושיחות. היו גם אין ספור זקפות בוקר ורטיבות בלתי פוסקות, הזיפים שלי מדגדגים אותה בכל נשיקה והיא משתוללת (אוח על ההשתוללות הכנועה הזו, שהיא מנסה ומנסה) ואני כל רגע תופס, את הפנים, הידיים, מאפס ומרתק, למיטה הנעימה או לקיר הקר. נפלא לצאת איתה למסעדות איכותיות כשהיא לבושה טיפטופ ומסובבת ראשים של גברים כשיושבת איתי ועשר דקות אחרי זה, בחדר מחותלת בחיתולי או עושה פיפי ואני מנגב לה את הפושפוש שלה, במצב שאף גבר חרמן מניאק אפס לא יעיז להסתכל על התינוקי שלי ואני מקלח אותה, עושה לה קוקיות של תינוקות, נותן לה לשתות מבקבוק (תמונת הערב - אני על הכורסא, לבוש, היא על הרצפה, ערומה, מחזיקה בשתי בידיה הקטנות בקבוק ורוד ושקוף ושותה מים, שנינו מסתכלים על המראה מולנו ונמסים מהתמונה הזו) וזה ממשיך להרדמות שלה בזרועותיי, כל הפחדים שלה נעלמים וגם שלי, שנינו לא חושבים על העולם ומרחפים בפלנטה הפרטית שלנו, בחלל שלנו, חלל של תינוקות, של ביגוד של חמודות קטנות, של עוגיות מתוקות. לדאוג לה כמו לקטני, לנסיכונת ומצד שני להחזיק את היד שלה, כמו לאישה חזקה, משכילה ודעתנית, מרשימה שהופכת ברגע לשלולית, מטריף לשנינו את החושים וגורם לנו להיות במקום הנכון לנו, אין ספור צחוקים וסודות, פנטזיות שהוגשמו ויוגשמו, הרגשה של פינוק. עשיתי את זה, עשיתי לה את הסופש שהבטחתי לה, הצלחתי, בזכותה, לגרום למצב שהיא במרכז, מפונקת, תינוקת, שלי, לא דואגת מכלום… רק התחלנו, אנחנו נעשה עוד הרבה יותר כי אנחנו צוות מספר אחד. מספר אחד, שמעת? אין עלינו, שנינו בלתי מנוצחים ♥️

דאדי שלך. ♥️👧🏻

עוד מעט היא תיכנס, ותיקשר שוב, ולמשך סופ״ש שלם היא לא תדע כלום, לא תדע כמה היא תאכל, לא תדע מתי תאכל, מתי תגמור(אם בכלל), מתי שרותים, מתי חיתולי, מתי עינוי הדגדוגים ייגמר, מתי תשוחרר מהחבלים, מתי תלך לישון… היא תהיה לא יותר ממוכנעת קשורה, נסיכה חטופה, תינוקת מפונקת והעיקר, היא תהיה בספייס קבוע כל הזמן הזה ואת הפוסט הזה היא תקרא קשורה ומבוהלת, ידיים קשורות באזיקונים ופושפוש נוזל ותחשוב כמה דקות היא יכולה לשרוד דגדוגים בלי למות.

ילדה טובה של דאדי.

כמו אימוג׳י קטן ומתוק, היא נרדמה עם מחשבות על איך היא תישן בסופש, אולי על פחד מכמות מסויימת של דקות, בעיקר על הספייס המטורף והשקט שיגיע ממנו, על מה יקרה לה מהרגע שניפגש ועל מה אני אלחש לה במסעדה, כשהיא תשים מסיכה ותעבוד על אנשים שהיא ״גדולה״ אבל כשאלחש לה אמיתות, מילות סחיטה וסודות באוזן, היא תנזול במסעדה, תוכנע במילים, תגנח חרישית ותרטיב את הכיסא. היא נרדמה עם הכמיהות שלה ומילות אהבה והכנעה שלי, היא נרדמה עם ידיעה ברורה שהיא תוכנע ותפונק בחמישי. היא בעיקר נרדמה, קטנטנה, עייפונת… היא מחכה וגם אני, היא יודעת שאגשים לה הכל ואני מחכה לרגע, ליצור לה את כל מה שהיא מפנטזת עליו כל הזמן, שנים על גבי שנים. אנחנו נירדם ביחד וזה יהיה הספייס הכי מושלם, השינה הכי טובה וטהורה של שנינו, דאדי וקטני, צוות מספר אחד. 

לילה טוב נסיכה שלי, הכי נסיכה בכל העולם, חלומות פז על דברים חמודים והיד של דאדי שתופסת את שתי הידיים הקטנות שלך ומכניעה אותך בכח ♥️😴👧🏻

התכנון היה ברמה של שעון שוויצרי, ידעתי מתי אאסוף אותה, מתי אניח יד על הצוואר, מתי אלחש ״תלכי רגיל שאיש לא יחשוד ואל תעשי בלאגן והכל יהיה בסדר, אל תנסי אותי״ כל זה ברחוב הומה אדם. מתי אאכיל ומתי אחלק מתנות. הפקקים קצת פגעו בלוח הזמנים, אבל הרגע שהיא התיישבה לידי ונאזקה, מובכת ולא יודעת מה יגיע, הרגיש כרגע מכונן שממנו אין דרך חזרה, ״לעצום עיניים״ ונוסעים אליה. באחד העצירות בדרך, הייתי חייב להקיש ססמה, ועם היד השניה פשוט עצמתי לה את העיניים שלא תראה, וצליל של נשימה נעתקת נזרק לאוויר. לבית שלה היא הוכנסה, לא נכנסה. היא הוכנסה על ידי, אזוקה בידיה, בכח, לא אדונית הבית של עצמה. ישבנו על המיטה וחיכינו לשיחה חשובה עבורה, בין לבין תפסתי אותה, הכנעתי בכח, דגדגתי ממש חזק והיא צרחה, התפתלה, השתוללה ונכנסה להיסטריה, כפות ידיי מתחפרות בצדדים שלה וכשהיא עושה רעש, יד אחת סותמת לה את הפה הקטן שלה. הגניחות שלה מתוקות אבל חסרות טעם, היא התנגדה, השתוללה, יללה וגנחה ליד שלי, עד שהגיעה שיחה, נתתי לה לדבר בשקט, ליטפתי את היד שלה תוך כדי ואחרי השיחה הערב באמת התחיל.

״קומי״, עומדת מולי, נמוכה ממני, קטנה ממני, אדומה ממני,  מסתכלת עליי. ״ידיים למעלה״, התנגדות קטנה, מרים לה אותן, מוריד חולצה, מוריד חזיה, חזה עגול, זקור, יפה ולבן נגלה אליי. מהמם. מתחיל בקשירה, ידיים מאחורי הראש, היא אוהבת, חזה חשוף, ידיים מנוטרלות. להשכיב אותה על המיטה זה החלק הקל, ואז היא מתחילה להילחם ולצרוח, להתפתל ממש, היא קשורה אז זה בעיקר משעשע אבל לא עבורה; עבורה זה היה עינוי, ועם יד על הפה, עינוי כפול. אחרי שהחלק הזה נגמר, עם פליקים בין לבין, הגיע זמן המתנות שלה. וכמה מתנות הבאתי לה!! חיתול מיוחד, כפפות למניעת תזוזה באצבעות, סכום מפלסטיק לתינוקות, סינרי שקוף, מלא מדבקות, מחברת לצייר, טושים, מדבקות לציפורניים, מלא דברים חמודים שגרמו לה לחייך. האוכל הגיע והתחלתי להאכיל אותה פסטה עגבניות. אמרתי לה לשבת על הברכיים שלי, ביד אחת מחזיק, בשניה מאכיל, מידי פעם מורח לה רוטב אדום על האף, קצוות הפה, חתיכה נפלה והיא ממש נבוכה שהסינר שקוף והחזה שלה נראה מבעד לבד, חשוף וחסר הגנה. אחרי שניקיתי את כולה, השכבתי על הגב והורדתי מכנסיים ותחתונים ממנה, הפושפוש מנצנץ מרטיבות, ריח נפלא של כניעה וחרמנות ממלא את הנחיריים שלי, אני מתענג לרגע אבל זוכר שהעיקר זו היא, לא הכיף שלי אלא שלה, ולאחר מכן מתחיל לחתל, הפעם הראשונה שלי, היא קצת עזרה לי וברגע שחותלה, תפסתי את החיתול בכח רב, ממש בפושפוש ומעכתי; היא גנחה ואני סימנתי. מידי פעם הייתי מאבד עשתונות, מזנק עליה, מעקם יד מאחורי הגב או לצידי הגוף, משאיר סימני ידיים ומכריח אותך להילחם ולהפסיד. ״קדימה חלשלושה, מושפלת. כנועה! תילחמי בי נסיכה! תברחי! תברחי או שאני אפרסם לכל העולם מי את! אראה לכולם תמונות שלך והודעות, לעבודה, לחברים, למשפחה!״ והיא עפה לשמיים מהסחיטה וההכנעה ואני מריח אותה מרגיש אותה, שומע אותה. ריח החרמנות מתפשט בחדר, היא נוזלת ועפה כל כך רחוק במהלך אחת הפעמים שהיא נשענה עליי והייתה חמודית, היא עשתה פיפי על עצמה, בחיתולי. אמרה לי והאדימה קצת. היו מלא רגעים שאין מהם חזרה, שהקשר החברי שלנו השתנה לטובה, היא המון ניסתה להתנגד, לברוח, ליילל, להתבייש, אהבתי את העיניים שלה, את המבט, את הכל. להעמיד אותה מול המראה, מוכנעת ומוחזקת, מנושקת, עטופה. וככה, רוך וקשיחות, איפוסים בהפתעה, חפינה של הפנים הקטנות שלה בכף היד שלי; נשימות נעתקות, וידויים, קנאה אובססיבית וכוחניות. זה ממשיך שעות, הלילה כבר בחוץ, גשם, שנינו על המיטה שלה זרוקים, חצי רדומים, מנסים להישאר ערים בכוח וכל מה שאני רוצה זה לחבק אותה חזק חזק, ולא לשחרר לעולם. ״א-ני״, היא עונה על כל שאלה שלי! ושנינו בספייס שלא נגמר, דדלג ראשון שלי, מושלם בכל צורה ♥️ בזכותה, לגמרי בזכותה (למרות כל המחמאות שלה, זה בזכותה)

בין לבין היו אין סוף רגעים, דיבור תינוקי, צחקוקים בלי סוף, פושפוש רטוב תמידית וגמירה אחת, פליקים כואבים יותר וכואבים פחות, ילדה מיוחדת וקופצנית שעשתה לי פרצופים וחיוכים, ״ננה בננה, תחת של בננה!״ ומה לא, מגע של אצבעות דקות ביד שלי, מגע מבוייש ורצון להיות גדולה, למרות שהיא תינוקת בספייס מטורף שלא שחררתי אותה ממנו כל הערב… ואין ספור איפוסים, שלא תשכח ♥️👼🏻

את כל הפוסט הזה אפשר לסכם לתמונה אחת,

היא מול המראה, הידיים שלה לכודות ביד אחת שלי מאחורי גבה, היא נמעכת מול המראה ומרגישה אותי, את הכוח הפיזי שלי מרתק אותה ואת הכח הגברי שלי, נצמד אל ישבנה העגול, מאחור והנשימה שלה, נעתקת, בפעם האינסוף (:

(תהני מהחופש הזמני שלך. שנינו יודעים מי יתפוס אותך בשיער בסוף ויצמיד לקיר, כשימאס לו מהשטויות של ״הגדולים״ שלך)