זה כאילו עדיין לא רציני לבקר את "עבודה עברית" כי אני עדיין לומד אותו.
אבל...
כשא' הביא את הדיסק הוא אמר שזה ממש תפור עלי העניין הזה. צדק.
יום שלם ישבתי וקראתי את הטקסטים, ולמדתי את העיבודים, וכמו תמיד היה לי מה להגיד על כל ביצוע - לטוב ולרע. וזה נכון שאני מכיר חלק מהם אבל זה לא מפריע לי לתת ביקורת אמיתית. כמו שעופר מאירי שהוא גאון אמיתי לא הביא שם משהו מיוחד, ממש לא.
ושרבאק - איה כורם לא יכולה לעשות ערן צור יותר טוב מערן צור, אז מה עבר לה בראש?
בכלל, ערן צור הוא לא זמר, הוא מגיש (מיכה שיטרית אמר לי את זה פעם על עצמו וזה נכון גם כאן) אז היכולת לקחת שיר שלו ולהגיש יותר טוב ממנו גובלת באפס.
אז הפנינים שלי כרגע הן בעיקר אברהם טל שבחר שיר מדהים ועשה אותו מדהים אפילו יותר.
דנה ברגר שהיא... טוב היא דנה ברגר והחיבור שלה לאסף אמדורסקי הוא יופי יופי.
קרן אן שיש משהו מדהים ברכות שהיא מביאה לנשמות הטהורות.
ונינט, כן אמרתי נינט. שאצלה עופר מאירי עשה את מה שהוא עושה הכי טוב והיא הביאה אותה בשיר לא צפוי ומדהים.
אבל כאמור אני עוד לא שוחה בשני הדיסקים האחרונים, בטח יש עוד טובים.
מישהו יכול להסביר לי ממתי אבי קושניר הוא זמר?
לפני 16 שנים. 7 באפריל 2008 בשעה 6:47
