מה הסיפור עם החרמנות הזאת? שמישהו יסביר לי כבר...
כאילו מה הקטע, כל חיינו נגזר עלינו לרצות לזיין?
שיגעון גדלות יש לאיבר הזה, אני אומר לכם. כולה זרבובית קטנה שתקועה שם למטה ורק מנסה להשתלט על כל החלקים האחרים. קחו למשל את הרגליים, איבר הרבה יותר שימושי נכון? ולא עושה מזה רעש. צריך ללכת – הולכים. צריך לעמוד – עומדים. לא תמצאו את הרגליים עושות מה שבא להן, רואות בחורה יפה ופתאום מחליטות לעמוד, לרדוף אחריה, להיכנס לתוכה... לא.
ובטח ובטח שהן לא מנסות להתחרות במוח, או להשתלט עליו, די ברור להן מי מוביל פה את כל העסק הזה שנקרא גוף.
אבל הזין... לא! הוא ינהל כאן את העניינים, מויישה גרוייס.
(שעורי יידיש ניתן להזמין בהודעות פרטיות בין שתיים לארבע. תודה)
אבל יותר מהכל אני לא מצליח להבין את היצר הזה. את הצורך הלא ברור הזה להשפריץ כל הזמן... ולהשפריץ... ולהשפריץ...
אצל נשים הבנתי שזה אחרת. החרמנות שונה, האורגזמות שונות. שמעתי כל כך הרבה על המעגלים, ועל אורגזמות משולשות, מרובעות, ושיאים, וגבהים, ופרבולות, ופרבולות הפוכות, והגניחות, והאנחות...
אצלנו זה סתם. שתדעו לכן בנות. גבר שגונח, עושה את זה סתם כי לא נעים לו והוא רוצה שתדעי שגם הוא שם. מבחינתנו, זה שפריץ וגמרנו.
אז אם זה באמת כזו שטות, למה אנחנו תמיד חרמנים? למה???
אפילו בגיל מתקדם כשהוא כבר לא עומד מי יודע מה, אנחנו ניקח ויאגרה רק כדי להעמיד אותו יותר, כדי שנוכל להמשיך ולהשפריץ... סתם... בחיי סתם...
גבר זה באמת ייצור עלוב.
טיפש ועלוב.
למעשה טיפש עלוב ובהמתי (כאן כמובן כבר מדובר עלי ספציפית)
אלוהים יודע מה אתן מוצאות בנו...
מעניין אם מסורסים גם מתחרמנים...
לפני 18 שנים. 6 בדצמבר 2005 בשעה 8:58