תראו, שור מדבר!

מישהי אמרה לי לפני כמה ימים שאני אנטי-תזה למקצוע שאני עובד בו.
כנראה שהיא צודקת...

אני לא אדם של קלישאות, לפחות חושב שאני לא. מסתכל כבר הרבה שנים מהצד על אלו שנורא משתדלים להיראות כמו כוכב רוק/ עיתונאי/ אומן מיוסר/ בדרן/ דוגמן/ סלב/ וואט אבר... ופשוט לא מבין מאיפה יש להם את הכוח להתאמץ כל כך הרבה כדי להיות כאלה.

אז עכשיו יש סערה חדשה בביצה בה אני חי. קוראים לה ולווט אנדרגראונד.
זו מישהי עם איזה בלוג שכותבת על הברנז'ה בה אני חי, או ליתר דיוק מנסה לבקר את הברנז'ה.
והביצה כמרקחה.
סביר להניח שאין כאן יותר מדי אנשים שקשורים לנושא (לפחות אני בונה על זה) אבל סתם אם בא לכם לתת הצצה - [url]http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=201536[/url
ושמעתי, וקראתי וואללה - משעמם תחת!
הבחורה מבקרת את המבקרים שמבקרים את תוכניות הטלוויזיה בעיתון - היש דבר מיובש מזה בעולם כולו? היא מוצאת י' חסרה בכתבה בעמוד 23 של ידיעות - פשש ממש אייטם.
באמת שניסיתי להבין על מה העניין ולא הצלחתי. על כל נוד שהיא מפליצה יש 40 תגובות, כל אחת יותר מתחכמת/שנונה/נסתרת מהקודמת.
למי אכפת?

אני זוכר שהעורך הראשי של אחד מאתרי האינטרנט בארץ אמר לי שאני חייב לפתוח בלוג (זה היה אחרי הרצאה של חצי שעה על מה זה בלוג ואיזה שלאגר מטורף זה). חייכתי ואמרתי לו שיש לי. הוא אמר "אני מקווה שאצלנו?" ואני עניתי - כנראה שלעולם לא תדע...

עכשיו השאלה האמיתית בכל הסיפור הזה היא האם אני גם אנטי-תזה של עבד? הממממ...