תראו, שור מדבר!

יש ימים בהם אני מרגיש שכל מה שאני צריך זה סטירה.
אולי אפילו שתיים.
משהו שיוציא אותי מתוך השביעות רצון העצמית שאני מתבוסס בה, משהו שיחזיר אותי למקומי, משהו שיקטין אותי.
אתמול היה יום מצוין באמת. והוא רק הלך והשתפר. מצאתי את עצמי מסתובב מתמוגג מעצמי ומודיע לעצמי (ולכל מי שנכנס לרדיוס שלי) שאני סיפור הצלחה. ובאמת הימים האחרונים היו מוצלחים ואתמול היה השיא, אבל זה לא אומר שצריך להתחיל לתפוס תחת נכון?
והיא הייתה נורא מרוצה ממני, ופירגנה לי, שלכאורה זה היה הדבר הנכון לעשות. אבל בי לאורך כל הדרך ניקרה המחשבה שכל מה שאני צריך עכשיו זו סטירה טובה. ואולי אחריה איזה סשן משפיל באמת, שיזכיר לי... שלא יתן לי לעלות את האף...

אני מפחד מהאגו, אני מכיר אותו.
ראיתי אותו אצל אחרים, פגשתי אותו גם אצלי כמה פעמים. הנזקים שהוא עושה יכולים להיות בלתי הפיכים.
רוצה להצליח, רוצה מאוד אפילו .
רק מקווה שבסופו של היום תמיד יגיע המגף שלה וירמוס לי כמו שצריך את האגו...