מקום לכתוב

עוד מעט אני חוזרת
ולאט לאט אני מרגישה שהחיים שלי מסתדרים והדרך ברורה יותר
ועם כל השלם, הטוב, היפה הזה אני מרגישה שהזנחתי את היצר שבי, את החיה שמתפרעת.

כמה אני מתגעגעת לשחרור הזה, לרגע שבו הכל שקט וזה רק אני והוא.
והפיזי כבר לא חשוב, הראש שם בעננים וטוב לי.
או שקשה ואז טוב. או שאני בוכה ואז טוב. או שסתם.. טוב.
אני לא צריכה הרבה אבל מבקשת המון, וכל דבר שלא מתאים לי הוא הכי רחוק ממני שאפשר.
ואין פשרות, לא הפעם.

מגיע לי משהו נכון, לא עקום.