השיר מתנגן לי מהדרך שנסענו יחד.
אספתי אותה נסענו לאזור זכרון. חונות בקצה המדרחוב. שבימים רגילים שוקק בארים קטנים. והכל שומם הלילה קריר ונעים מצאנו גלידה פתוחה.
יושבות מלקקות את הטעמים וחוזרות לרכב. אני יודעת שהיא בוערת הנשיקות. ריקוד לשונות. שפה שלמה.
יורדת לצוואר שלה מושכת תשער שלה חזק הלשון מטיילת על האוזן שלהה יודעת שהיא נטרפת הגניחות שלה. גרמו לאצבעות שלי לעשות את דרכן לתוך הגינס הצמוד שלה.
היא פותחת את הכפתור והרוכסן יודעת שהזונה שלי רעבה... באצבעות בתוכה.
הגלגלים בראש עובדים. איפה לזיין אותה מחוץ לרכב.
מתניעה ונוסעת. לאן גברתי למה חוזרות בבקשה עוד קצת איתך. סתמי מנסה למצוא פינה חשוכה.
נוסעת ללא כיון איך שהוא מוצאת את עצמי שניה יוצאת מזכרון. ממשיכה הלאה בחזרה נכנסת לאיזו שכונהה.
קולטת אזור חשוך. אבל פאק משהו יושב ברכב מדבר בפון. עוברת אותו ובקצה מחנה!
צאי מהרכב!
מרימה לה את החולצה יודעת שקר לה. משעינה אותה על המכסה מנועה. פותחת את המכנס מורידה מעט. מפליקה לתחת החשוף מפסקת וחודרת אליה עמוק. מרגישה את הרטיבות שלה. יודעת שהריגוש שלה מהול בפחד ומתח.
זו פעם ראשונה שיצאנו לנסיעה כזו יחד. וקשה היה להתעלם מהשיחה של הזין שדיבר בטלפון באוטו לפנינו.
אבל לי לא הפריעה להיות איתה בליל ירח מלא. שריח הלילה עוטף אותנו.
חיבקתי אותה אלי חזק. יאלה קטנה, כנסי בחזרה וניסע מאוחר לך!
כל הדרך לא עזבה לי את היד ליטפה בהתה בי טבעה בתוכי האנרגיות שיש ביננו אי אפשר לכתוב.
השירים הנעימים. והירח ששיחק מחבואים בין העננים ליווה את דרכנו.
היא כל כך שלי!❤
