קטנה שלי, (כך כבר כל מי שסביבי מכיר אותך)
עוברת עליך תקופה שמדאיגה אותי. בא לי לקשור אותך אצלי. ולשמור עליך מהיקום.
אנחנו נעבוד יחד על קצת יותר רוגע ושלווה שתהיה לך. תשובה כמו ככה אני רגילה, ככה אני גברתי. אצלי לא מתקבלת.
השגעון של החיים המטורפים אחרי הקורונה הכירה לי עוד הרבה צדדים שלך. וכמה אני גאה שאת זו ששייכת לי.
עצמאית אסרטיבית מגדילה ראש פמינסטית מתה על זה.
ומנגד מולי את כל כך טוטאלית את האגו משאירה בחוץ. נתינה ללא גבול דאגה אכפתיות רק מחכה שאבקש ואשתמש בך.
כל פעם את מפתיעה אותי יותר ויותר. בדברים הכי בנאליים דרך כל משפט שאת מגיבה לי.
כמו בשיחה קודם: "אני אלך גם על חבלי הכביסה בשבילך אם צריך".
אתמול העברת את משימות היום שלך כמו בסרט שמריצים קדימה מהר. והכל לסיים מהר. לעוד זמן ביחד שלנו.
קבענו בים רק חיכיתי לחבק אותך לעטוף אותך. ב10 דק שחיכית לי קנית לנו נשנושים וכל פעם הבחירות שלך משאירות אותי בפה פעור כמה מדוייקת לי.
נכנסת לרכב, ורק התנצלת שאת מזיעה ומסריחה ולא נקיה לכבודי. עובר לי בראש. "אין לי מושג על מה היא מדברת" טוב הבנתי סתמי!!! ישבנו מול השקיעה. כמה רציתי איתך את הזמן הזה. אתמול הבנתי כמה החול מציק לך זה הצחיק אותי ממש... עשיתי לך טיפול של cbt.
ולא הפסקת לנג'ס. "בואי נלך לאן שהוא. אפילו נשב ברכב. לאן שתרצי"
תוך חצי שעה היינו אצלי ואת כבר אחרי מקלחת. זוחלת אלי על המיטה.
אוהבתותך קטנה שלי♥️💋
