הרגשתי שהזונה הקטנה מתרגלת שהכל מגיע לה בקלות.... והיתרופפה בדברים הקטנים.
והכי הטריף אותי שהיא התכופפה מול הזכר שלה.
הרגשתי שלא נלחמה מספיק.
התרחקתי לאט לאט... הפכתי להיות קרה מאד קצרה וקורקטית.
סרבתי למפגש. היא לא האמינה שאוותר עליה עלו דברים קשים ששיתקו אותה. הרגשתי שהדם קופא לה בוורידים. היא לא ממש יודעת איך להגיב.
ואמרה לי. אז את רוצה לסיים את הקשר גברתי?
ממש לא! נראה לך שאפסיק להשתמש בך? הרי את אפס את כלום את בסהכ חור.
אני הולכת לחנך אותך לאט ובזהירות!
השבוע ריחוק עשה את שלו!
ראיתי אותה דומעת לא מצליחה לחייך עיניה כבויות (כמו ביום הראשון שראיתי אותה). ולא ממש התאמצתי לברר. אמרתי לה שלא מת העולם וגם אם זה יגמר הכל בטוב.
לא הפסקתי לירות חיצים להכאיב לה בנפש עם השקט והריחוק. הפיזי אבל בעיקר מנטאלי וחזק.
ביום ראשון היא קיבלה משימה למצוא לנו מקום לדייט מסכם.
שלחה לי כתובת לוויז. ואני נכנסת לשכונת בנינים... ממלמלת לעצמי נו מה עכשיו לאן הביאה אותי?
ואז קלטתי פיננת חמד אינטימית חייכתי ואמרתי וואלה שיחקה אותה. היא באה לאוטו יצאתי מולה והיא משפילה בבישנות את ראשה. מרימה לה את הפנים ומחבקת אותה חזק. היא נושמת אותי עמוק לתוכה. מושכת אותה אחרי ביד. מתיישבת על ספסל היא לצידי. העיניים שלה עצובות הנפש שלה כבויה.
הרגשתי שסגרתי לה את כפתור הווליום.
לאט לאט דיברתי איתה אינטימיות. ולאט השקתי אותה. והחיוך עלה הגוף התרפא והיא לא הפסיקה לבהות בי לבחון אותי בכל קמט בכל מבט. הפעם הלוק נבחר בקפידה ידעתי שהיא תנזל עלי.
המקום נעים הרגע היה מרגש. והיא מלאה חששות. המלוות במלא תשוקה לצרוח לעולם!
ומצד שני איפוק מטורף.
היא חזרה לעצמה ובגדול! קצת חינוך ליישר למקום. והיא נהיית טובה יותר.
נכון זונה שלי?❤
