לאט לאט, מכירה אותה כל פעם יותר. חופרת בתוכה תרתי משמע. ממכרת אותה יותר ויותר. ככל שהיא רוצה לגעת באש שלי ככה היא נשרפת יותר.
מגלה בין לבין את הקצוות שלה OCD יש להרבה מהאוכלוסיה. והפרעת קשב זה כבר כמעט חלק מהאופי של רב האנשים.
זה משליך על ההתנהלות שלנו. ואני כאחת שחוקרת את נפש האדם, שפת הגוף, האנרגיה. משחקת לה שם!
האובססיה לטיפוח לנראות שלה לנקיון לשער!
קשרתי אותה לכיסא בסלון. הבאתי צינצנת דבש הורתי לה להוציא את הלשון נתתי לדבש להגיע לקצה הלשון כשזה מטפטף על השדיים הבטן מרחתי על הפנים עוד קצת באצבעות של הידיים. היא נטרפה מעצבים נשימות מהירות חוסר שקט! חוסר אונים מוחלט!
דאגתי שחלק מהשער שכל כך חשוב לה ידבק בדבש בפנים זה גירד לה הדביקיות חירפנה אותה עמדתי והסתכלתי עליה בשלווה ובחיוך!
מה קרה זנזונת קשה? כן הדומית קשה מאד!
אבל רק התחלנו!
הספנקר שליטף את גופה היה קשה... ושוב הלכתי למטבח. והיא עוכבת אחרי. הוצאתי את הפלפל הירוק מהמקרר, למרות שהיה ישן חתחתי מהקצה שלו והעברתי על הדגדגן...והיא מחייכת עם צחוק מתגלגל ועושה טיזינג השרמוטה! הדומית זה לא חריף בכלל!
אין בעיה נחתוך אותו לכיון הגרעינים. נגעתי בלשון שלי לבדוק את החריפות בכל זאת שבוע במקרר! החריפות התפשטה לאט אכן היה חריף.
ואז שוב קירבתי את הפלפל על הדגדגן. וכאן התגובה ההיסטרית לא אחרה להגיע נפערו זוג עינייים! הנשימות המהירות הצרחות הבכי. ביחד עם הדבק של הדבש על גופה!
שיחררתי את האזיקים והיא רצה למקלחת בטרוף למים הקרים. צרחה בכתה. ידעתי שתכף זה יעבור הבאתי שמן זית, מרחתי לה הבאתי קרח להרגיע לאט לאט השרפה נרגעה.
עטפתי אותה במגבת. חיבקתי קירבתי השכבתי אותה במיטה ליטפתי. האנדרנלין עבד אצלה ברמהה גבוהה. הדלקתי לה סגריה כוס מים קרים! והיא כסאבית טובה מודה לי תודה הדומית שאת דואגת לי, ומנשקת את ידיי!
אחרי 10 דק הכלבה כבר קפצה חייכה אבל היתה מוטשת כאילו אחרי ריצת מרתון.
הלכנו לסלון לראות סרט... ולהמשיך בסרט שלנו!
מסתבר שלא תמיד טיזינג ממולץ!
חתימה טובה חברימוסים!
תהיו טובים אחד לשני! אהבה❤ זה כל הסיפור
