הרגע הזה שהיא מרגישה אשמה ואז מגיעות הדמעות שנוזלות כמו מברז. הסיגרה שנשאפת מפיה בעצבנות. וההתייסרות מהאכזבה ואני מתעלמת ממנה מסדרת דברים בבית היא בסלון אני בחדר שינה. שומעת את הבכי נותנת לה לישרף בלהבות של עצמה...
ואז מתקיימת בינה ובין עצמה שיחה עם האגו. והיא מתאפסת על עצמה. שולחת לי הודעה שהיא מבקשת לשוחח איתי. אני קוראת לה. היא מבקשת סליחה על ההתנהגות החצופה שלה הזלזול בכבוד שלי.
אני יושבת על המיטה והיא על השטחון על הבירכיים מרימה לה את הסנטר והיא משפילה מבט... ואני נטרפת מהרגע המזוכך הזה. היא שאלה היית שמחה ששברת אותי לייד האורחת שלך? אני שברתי אותך? לא מתוקה שלי. רצית לשחק אז שיחקתי עד הסוף. ואת עושה הכל כדי לחטוף אז זה מצליח לך.
את ממשיכה ופורקת: אני מקנא שהיא ישנה לצידך במיטה....נו זה מעולה שאת מקנא את פוחדת על המקום שלך ונדמה לי שזו אהבה, לא?!
כן גברתי אני אוהבת אותך! והדמעות שלך זולגות כמה את יפה שאת בוכה. זה כל כך סקסי.
ואז מסבירה לך בשקט: כשהאגו מפריע לנו יש פחד. ואז מחשבות שליליות שבונות לנו אשליה, שהיא מבחינתנו ממש מתקיימת מציאות. שמשם המחשבה שהנה נגמר הכל והפחד משתק. שבאותו הזמן הצד השני בכלל לא במקום שלך.
בפעם הבאה דברי עם הפחד ותמנעי מעצמך סאגה מיותרת כי אין סיבה לדמעות בינתיים מכולן את יושבת על הברכיים מולי..
ואם כל הדרמה הזו בשביל חיבוק. פשוט תלמדי לבקש חיבוק.
תודה גברתי סליחה גברתי!
כל שבירה מנטאלית שכזו כל כנות שיוצאת ממך את מתקרבת אלי יותר. אין כמו רגעים אינטימיים
סוסהמנצחתלאמחליפים!!!!
