נוסעת בחזרה ממנה מהמושב השקט.
הראש משחזר רגעים, תמונות, ניואנסים ,גניחות....
הכל קרה ספונטני ולא צפוי כמו כל המסע הזה איתה.
הדרך מלאה בעוצמות.
מפגשי חיים לא מתוכננים.
ואני עדיין לומדת דרכה ואותה.
היא דאגה שהיא מארחת הפעם ושיהיה לי נעים ונוח.
המיטה זרה לי אבל רכה ונעימה. קיבלתי את צד שמאל וזאבה עירומה לצידי.
מהחלון נכנס אויר קר ומלטף של הלילה. תנים מייללים והשקט מצית את האופל.
איך בעצם אנחנו לא יודעים כלום. ולכן אני אוהבת את הגילוי שבדרך. הגדרות מצמצמות אותנו.
כשיש לי מפגש הכרות ראשון עם נשלטת. היא שואלת -
איך זה הולך? מה זה אומר קשר בדסמי?
אני תמיד אומרת שאני יודעת איך זה יתחיל, לאן תלך הדרך תלוי רק בי ובך.
והדרך הזו מפתיעה את שתינו, בצבעים ,בכנות החדה והנדירה. בקילוף השכבות וההגנות.
לתת לנשמה להרגיש זו החלטה. והיא לא תמיד קלה, איתה גם עולים פחדים ושאלות , האם זה אמיתי?
כמו אחרי שאני מפרקת ומרכיבה אותה מחדש...היא יכולה למלמל שעתיים, מה זה היה גברתי? מה עשית לי... ג'יזס?
כל כך הרבה שנים עצרה בתוכה את החיות שבה , את השאגה שלה .
ואני כל פעם פותחת את הכלוב, לשחרר ממנה את החיה שרוצה לטרוף.
לאט לאט השקט תופס מקום.
אני דואגת שהיא תגדל כנפיים.
שבוע מלא בטוב S👠
