יש רגעים שהם הופכים צרובים לנצח.
זה קורה כאשר חובים עוצמות רגש גבוהות. חיוביים או שליליים.
אני בתעופת מכשפות. אברא כדברא💫
ביום חמישי בערב במקלחת מבחינה שהצמיד של אמא שלי זל נפל מהיד.
מסתכלת במיטה כלום. יוצאת ואומרת לה הצמיד של אמא נפל.
היא לוקחת את המפתח ויורדת לבדוק באוטו... עולה עם פנים נפולות ... לא מצאתי😠
עצוב לי מבעס ממש!
ואני עם השכנוע עצמי אומרת. שאלי זה במקום משהו גרוע יותר.
ואם זה שלי אני אמצא אותו...
עוברים הימים. אני ממשיכה לחפש בכל מיני מקומות. מתבכיינת לחברות קרובות. וגם הן. זה יחזור אליך.
מחכה לה שתגיע. אומרת לה יאלה קפה קטן ונוסעות לים! הפעם לא מבררת איתה לא שואלת מחליטה. התעקשתי למרות האפור בשמיים.
בדרך חברה מתקשרת אומרת לי פרסמו מודע באחת הקבוצות. יש לי תחושה שמצאו את הצמיד של אמא!
מתכתבת עם הבחורה שהיא חברה שלי בפייס. מחפשת תמונות שולחת לה. והלב שלי דופק הלוואי.
היא מקלידה. יקירה זה הצמיד שלך! הוא אצלי.
דמעות של אושר והיא כל כך שמחה בשבילי... מסתכלת עלי ואני עליה: את קולטת?
יורדות לחוף הממגנט. השמיים והבריאה היקום הקוסמוס החליט לתת לנו מופע בכל צבעי הנשמה...
קודם השמש יוצאת מבין העננים אחכ פס זהוב על המיים. שהתחלף באדום בוהק כאשר השמש נבלעה בים.
ואז שמים שמשחירים אט אט ואיתם מופע ברקים מטורף.
יורדת לקו המים להודות על הטוב ולברך את הקרובים והאהובים שיש לי סביבי.
מבקשת מהבריאה להתמלא בעוד מהטוב להעביר אותו הלאה.
עולות לכיון הרכב והגשם מלטף. היא הזכירה לי. שאמרתי שהלוואי וזו לא הפעם האחרונה של הגשם🙏
תהיו טובים זה מדבק💫🤍
S👠
