לפני 12 שנים. 22 בנובמבר 2012 בשעה 7:51
איזה פרפרים... אחרי כמה מסרים עם דיווה המקסימה, שהסבירה לי על הדאנגן החדש ישן... היום זה קורה אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי במסיבה שכזו. בתקופה האחרונה שהילדים כבר גדולים ואנחנו חופשיים לצאת ולחזור מתי שרק בא לנו, אנחנו יוצאים למודעונים דאנס בר כאלה ואחרים... אבל בכל זאת הבדסמ חסר החופשיות להיות מי שאתה באמת יכול זה רק בין אנשי הקהילה "הסוטים" (כך הוונילים הנורמטיבים קוראים לזה) כל כך מקווה שזה יהיה ביקור ראשון ולא אחרון.... בעבר הדאנגן ובנולימיט היתה הרגשה של "בית" מכירים אותך מחכים לך.... היה ממש כיף. באה בלי ציפיות....
