לפני 4 שנים. 22 ביוני 2019 בשעה 14:30
הכלבה המתוקה הזו. תמיד ידעה לשמור על המקום שלה בכבוד מולי.
תמיד נתנה מעצמה את כל הכוחות והזמן בשבילי. ברגעים הכי שפלים של בכי ודכאון היא הראשונה שדברה להגיון שלי דאגה לעודד ללא הפסקה. ולא הרפתה. ימים של חוזקה לא תמיד היה לי "זין" בשבילה. גם שם ישבה בשקט בפינה והמתינה שאתייחס.
אחרי 14 שנה היא למדה לא להיות אובססיבית למדה לשחרר. כאשר יש לי פנאי היא מקבלת את הצומי.
וכל מה שהיא משתוקקת זה שאני אהיה מתנת יום ההולדת. נשמה שלי תמיד הסתפקת במועט מחייכת ושמחה. זו הגדולה.
אז את לא העפרון הכי מחודד והיופי הוא ממש לא פרמטר עבורי. את נעימה מסורה מכבדת מעריכה ובאמת אוהבת מהנשמה....
פיצפונת עוד ממש שעה אנחנו נפגשות ....
