לפני 4 שנים. 6 באפריל 2020 בשעה 19:07
אחרי ימים ושבועות של הסגר
גם אופטימית שכמוני, שרואה את הטוב בכל דבר
זו שמעודדת את כולם.
לרגעים נשברת, יש עצבות שעוטפת את האויר.
מכירה לא מעט אנשים בודדים שחיים ככה גם בלי הקורונה. ובימים האלה הבדידות שלהם גדולה יותר. החג הזה מעצים את התחושה הלא נורמלית. בכל הסרט שהיקום הפיק לנו.
הים קרא לי כבר כמה ימים היום נכנעתי וירדתי לחוף חלצתי נעלים ושחקתי עם אדוות הגלים.
הרעש והעוצמה של הבריאה. המליחות שהגיע לאפי. פתחתי את ידיי לצדדים והיתה לי שיחה צפופה עם הבורא.
שחררתי דמעות הודתי על הקיים.
