לפני 4 שנים. 16 באפריל 2020 בשעה 21:31
אני למטה גברתי אפשר לעלות? פותחת את דלת הקלינקה. היא נכנסת מבויישת. אומרת לה בואי מחבקת עוטפת אותה והגוף שלה אמר הגעתי הביתה. חיבוק של מגנט עם מלא שלווה.
אכלה לקיקה כל מילמטר מגופי החשוף
כמה טוטאליות יש בה. כמה נתינה. הערצה.
לא זזה ממני כמו גורה יונקת.
בחיים לא שמעתי כל כך הרבה פעמים "כמה את יפה".
אני יושבת על הכיסה. והיא בין רגליי מרימה אלי את מבטה ואומרת: ככה דמיינתי אותך 4 שנים
אני לגמרי אלילה!!!
תודה בורא עולם🙏 כלום לא מובן מאיליו.
עוצמות כאלה לא הרגשתי כל שנותי בבדסמ.
תהיו טובים עם עצמכם ובסביבתכם❤
