לפני 6 שנים. 8 בינואר 2018 בשעה 10:46
לבלות לך בין הרגליים, כשהראש תקוע בעננים, או לפחות כך זה מרגיש, עונג של לתת.
זה לא פשוט להגיע לשם.
אבל מי ידע שהדרך הפשוטה דורשת עינוי מנטה?
יש לך מושג איך החיוך שלך היה נראה ברגע ש"איימתי" עליך, ועד השנייה הזו שאת היית מופשקת מולי?
יש לי עוד מסטיק!
רק אומר.
אהה, הזום רבותיי, זה על העיניים, אילו שמביטות בי נהנה ממנה בחוסר אמון מוזר להפליא.
והיא כול כך יפה, בלי שאני אעשה כלום, אומר מילה, אני לא קשור לעובדה או לכמה שהיא מדהימה, אבל אני שמח להיות השופר, שנושא את הבשורה.
