שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בחיבוק שלי

אני יוצר מסגרת ברורה עבורה
לפני 6 שנים. 9 בינואר 2018 בשעה 7:00

של לסרק את שערך הארוך,

לקלוע לו שתי צמות של הילדה שאת, ארוכות, גבוהות.

לקלוע כול צמה ללולאה, ואז לאזוק לך את ידך הקטנה בשיערך השופע.

 

כשהילדה שלי עכשיו כול כך טובה, מסודרת, והחזה הקטן היפיפה כול כך שלך חשוף וחסר הגנה, אני יכול להתחיל לעשות לו דברים.

 

לנשק (בהתחלה ובסוף).

לדקור, סכין או גלגל כאב, מחטים ושאר דברים חדים.

להושיב אותך על ברכי מפוסקת, לתת לך למפשעה שלך להתחכך ולרכב עלי כשאני נהנה מהאנקות, הצווחות, התלונות ועצירות הנשימה.

לשמוע אותך מבקשת, יד או אצבע או צעצעוע בתוכך.

 

לתת לך את מה שאת צריכה ולאו דווקא את מה שאת רוצה.

 

לנשום אותך בסוף.

 

לחבק

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י