את יודעת שכן, אחרת לא היית פה
אני מסתכל עליה, אנחנו יושבים בפינה שקטה בבר. היה לי ברור מההתכתבות האינטנסיבית בשבועיים שלפני שהיא תהיה מקסימה.
תספר לי, היא דורשת בסקרנות
אני מספר והיא לא מפסיקה לשאול שאלות, יורדת לפרטים הכי קטנים.
היו עוד, נכון?
כן
הרבה? היא לא מנסה להסתיר את ההתלהבות והסקרנות שלה.
היו לא מעט, אבל בואי נתרכז בנו. את מבינה שמילת ביטחון לא תעזור לך?
אני לא רוצה מילת ביטחון, זה יהרוס לי את הכל.
את מבינה שבתוך הגבולות שקבענו אעשה בך מה שאני רוצה?
ברור, זה כל הרעיון.
חשבת על ההשלכות של זה?
היא מסתכלת עלי בסקרנות. לא, איזה השלכות? סיכמנו שלא יישארו סימנים.
לא. לא השלכות כאלו, ההשלכות עלייך, על המיניות שלך, על רף הגירוי שלך. זה לא תמיד טרוויאלי להגשים פנטזיה.
היא משתתקת ומתכנסת בעצמה.
אתה פוחד שאחזור לעוד?
לא. זה לא מפחיד אותי. אבל אני אוודא את זה שתרצי לחזור
היא מסתכלת עלי בריכוז והאומץ והסקרנות מתחלפים במשהו אחר, מסוייג. אני יכול לדמיין מה עובד עליה
אנחנו נשארים לדבר עוד קצת ויוצאים יחד. אני מלווה אותה לחניון ואנחנו נפרדים בנשיקה וחיבוק.
תודה וסליחה היא לוחשת לי באוזן לפני שנכנסה לאוטו וחזרה למשפחתה